קורות חיים
רוני, בנם של סבטלנה וסרגיי, נולד ביום כ"ד בסיוון תשנ"ט (08.06.1999), אח לדניאל ולקטיה.
רוני, ילד מקסים וחייכן, היה בן הזקונים להוריו ונכד אהוב. כשהיה צעיר התייתם מאימו, סבטלנה. חרף זאת, גדל להיות ילד שמח ומצחיק, אהוב מאוד על חבריו ועל כל הסובבים אותו. משפחתו הייתה חלק משמעותי מאוד בחייו והוא היה תמיד מוכן לעשות הכול למענה.
גדל בחולון וגר בשכנות לשגיב ביילין בן צבי, שבהמשך הפך לחבר נפש קרוב. מגיל צעיר ועד גיל 14, שיחק כדורגל במועדון "מכבי תל אביב". הכדורגל היה תחביב משותף לו ולשגיב, אך הם לא שיחקו יחד וכל אחד מהם התאמן בקבוצה אחרת.
למד בבית הספר היסודי המקומי, "ניב", שם היה תלמיד טוב, אהוב וחברותי. משם עלה לחטיבת הביניים "קריית שרת" במתחם "ארן" והמשיך לתיכון "קריית שרת".
כשהיה בתיכון הצטרף אליו שגיב, חברו מהילדות, שעד כה למד בנפרד ממנו, והשניים העמיקו את הקשר ביניהם וחוו את שנות הנעורים יחד.
רוני היה נער חרוץ ומלא מוטיבציה, שהקדיש את רוב זמנו לכדורגל. מעבר להיותו שחקן, כבר כנער שימש כמאמן כדורגל לילדים בקבוצת "בני יהודה" בתל אביב. חבריו סיפרו שהיה אדם שכיף להיות בחברתו, איש של עזרה לזולת, "הנער עם החיוך הכי גדול ובעל עקרונות שלא ניתן לכופף."
בתום לימודיו התיכוניים הצטרף לגדנ"ע של מועדון הכדורגל בתל אביב. כמו בכל מקום שהגיע אליו, גם שם היה מוכר כנער ערכי, אהוב ומוערך מאוד. איש צוות שהכיר אותו סיפר שהיה "בלם מצוין וילד מקסים שתמיד כיבד את כולם."
לאחר הגדנ"ע התגייס רוני לצבא ושירת שירות מלא ומשמעותי.
כשהשתחרר מהשירות הצבאי רצה לחסוך כסף לטיול הגדול בדרום אמריקה ועבד במגוון עבודות כגנן, כמאמן כדורגל, כבנאי ואפילו כנהג. במקביל, הוא ושגיב קנו כרטיסי טיסה ותכננו בהתרגשות את מסלול הטיול שלהם.
כעבור זמן טסו וטיילו לאורכן ולרוחבן של ארגנטינה, צ'ילה, קולומביה וברזיל. הם הכירו חברים חדשים מישראל ומהעולם ויצרו איתם קשרי חברות חמים. ברזיל הותירה על שניהם רושם בלתי נשכח, והשניים התאהבו בסצנת המסיבות שהייתה שם ותכננו להגיע גם למסיבת ה"נובה" המתוכננת להתקיים בחודש אוקטובר בארץ.
באוגוסט 2023, לאחר שמונה חודשים של הנאה שבהם חווה כל אתגר אקסטרימי אפשרי, חזר לישראל והחל לתכנן את העתיד.
ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, נסע עם שגיב לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. הם תכננו להיפגש שם עם חברים שהכירו בטיול. כשהגיעו למקום הצטרפו לחבריהם ול-3,000 החוגגים.
למוחרת, בשבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, שגיבים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
רוני ושגיב עזבו את מתחם הפסטיבל מספר דקות לפני שהחלו האזעקות. בשעה 6:45, במהלך מטחי הטילים, הוא עדכן את אחותו, קטיה, שהם בדרך הביתה ושהם מנסים לצאת מהאזור. מעט אחרי השעה 7:00 הגיעו השניים בסמוך לקיבוץ מפלסים, ושם נתקלו במחבלים שירו טיל RPG על רכבם.
השניים נחשבו בתחילה לחטופים כי איכון הטלפון הראה שהם נמצאים בעזה, אולם לאחר כשבועיים נמצאו גופותיהם בישראל ולמשפחותיהם נמסרה הבשורה הקשה שנרצחו.
המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.
רוני פטרובסקי נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים וארבע. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחולון ונטמן לצד חברו הטוב, שגיב. הותיר אחריו אב, אח ואחות.
משפחתו כתבה: "רוני, כל מי שהכיר אותך וגם מי שלא, כולם ידעו איזה לב זהב ובן אדם טהור אתה. כל החיים שלך רק חייכת, צחקת ודאגת לעשות שמח לסובבים אותך. לא נשכח אותך, נוח על משכבך בשלום ושמור עלינו מלמעלה."
אחיו, דני, כתב: "אח יקר, בן אהוב, נכד מדהים והחבר הכי טוב. זה רק חלק קטן מאוד ממי שאתה. אף אחד לא ישכח את החיוך שתמיד היה על הפנים שלך, עד כמה אתה תמיד אמיתי וכן עם כולם, כמה חדור מטרה אתה וכמה אתה אוהב את 'מכבי' עד לדמעות של שמחה ועצב. השארת לנו חור ענק בלב בצורה שלך, אף פעם לא ראינו איך החיוך יורד מהפנים שלך וגם מיליון מילים לא יספרו עד כמה אתה מדהים ועד כמה אנחנו אוהבים אותך. כל מי שהכיר אותך פשוט איך שאתה - זכה. נוח על משכבך ושמור עלינו מלמעלה. אנחנו כל כך אוהבים אותך רוני."
חבר כתב: "האיש הכי מצחיק ומלא בשמחת חיים שהכרתי, עברנו חוויות משוגעות מאליפות ועד אימון ילדים חסרי מושג. נהניתי איתך בכל רגע, ושמח על הזכות להכיר אותך. אחי היקר, מתגעגע אליך כל יום. אהבתי אותך מאוד. השם יקום דמך."
חבר מהלימודים כתב: "רוני, הילד הכי מצחיק שיש. תמיד היה מעלה לכולם חיוך על הפנים, היה חבר טוב ואהב לחגוג את החיים. השם יקום דמך."
חבריו ממועדון הכדורגל "גדנ"ע תל אביב" כתבו: "כל משפחת גדנ"ע אבלה וכואבת את לכתו. רוני גדל במועדון בתפקיד בלם עד סיום גיל נוער וגיוסו לצה"ל ובהמשך אף חזר אלינו לאמן בבית ספר לכדורגל." מאמנו, משה פיזנטי הוסיף: "רוני היה שחקן מקצועי, עניו, צנוע, מחויב למועדון. שחקן שכל מאמן רוצה בקבוצתו. יהי זכרו ברוך."
בנובמבר 2023 החל פרויקט הנצחה מיוחד הנקרא "שבעה באוקטובר – זיכרון במרחב הציבורי" ובו הופצו בכל רחבי הארץ שלטי חוצות, סטיקרים ומדבקות עם שמותיהם ותמונותיהם של הנרצחים. גם תמונתם המשותפת של שגיב ורוני הופיעה על סטיקרים עם הכיתוב "תקיפו את עצמכם באנשים שאתם אוהבים".
בתיכון "קריית שרת" בחולון, שכמה מבוגריו נהרגו בשבעה באוקטובר, הוצב קיר זיכרון לחללים. גם תמונתו של רוני מופיעה שם, כשלצידה תמונתו של חברו הטוב, שגיב.