תומר סטרוסטה ז"ל

קורות חיים

תומר סטרוסטה, בנם של אורלי ושמואל, נולד ביום ד' בשבט תש"ס (11.01.2000) בחולון.

כשתומר היה בן שש אימו נישאה בשנית לאיציק ונטורה, ששימש לו כאב שני והיה שותף מלא לגידולו של תומר עד יומו האחרון. מנישואים אלו נולדו לתומר אחיו הקטנים אוראל ואיתי, שהעריצו אותו.

הוא גדל והתחנך בחולון - בבית הספר היסודי "ביאליק", בחטיבת הביניים של בית ספר "אורט" ובתיכון "טומשין".

תומר יפה התואר היה ידוע בחיוכו הכובש ובחוש ההומור שלו. "ילד מאוד שמח", מעידה עליו אורלי אימו.

עד גיל 13 שיחק כדורגל בבת ים וב"הפועל צפרירים" בחולון בתפקיד חלוץ, ומאמניו ניבאו לו עתיד מזהיר בתחום זה. עם זאת, כאשר עבר ללמוד בחטיבת הביניים זנח את הכדורגל לטובת חיי החברה התוססים שלו. ועדיין, אף שוויתר על הכדורגל המקצועני, תומר לא הניח את הכדור והמשיך לשחק בו כתחביב.

כחודש לאחר סיום לימודיו, באוגוסט 2018, הוא התגייס לצבא ושירת בחיל האוויר כלוחם בסוללת כיפת ברזל בדרום הארץ. תומר היה גאה בתפקידו המשמעותי, שבמסגרתו היה שותף למבצעים בהם כיפת ברזל תרמה במיוחד להגנה על תושבי ישראל. הוא השתחרר מהצבא באפריל 2021 בדרגת סמל ראשון.

לאחר שחרורו הִרבה לטייל בארץ ובעולם – נסע לתאילנד עם אביו, היה עם חבריו באירופה ובסיני וטייל איתם גם ברחבי ישראל.

אחרי שמיצה את תקופת הטיולים, התחיל לעבוד ב"איקאה" כמרכיב רהיטים. תומר אהב את עבודתו, השקיע בה, התמקצע והצטיין – כך העידו גם הלקוחות. הרהיטים שהיטיב להרכיב ולבנות מילאו אותו סיפוק וגאווה והוא נהג לצלמם ולתעד את הרכבתם ב"בוק" מיוחד בטלפון.

אחרי העבודה תומר יצא לפעמים לדוג - בנמל יפו שכה אהב, או בבריכות דגים.

תומר היה בחור כריזמתי, חתיך על, מלא שמחת חיים ותמיד היו סביבו המון חברים. "הם תיארו אותו כילד עם לב ענק", מספרת אורלי אימו, "תמיד כשמישהו היה צריך משהו הוא היה הראשון שקפץ".

את סופי השבוע אהב להקדיש למנוחה ולבילויים, הזדמנות מושלמת לצאת עם חבריו למסיבות ולמועדונים. המוזיקה הייתה עבורו דרך חיים וליוותה אותו בכל מעשיו. הוא אהב לשיר בקולו היפה וגם כתב שירים בכישרון ניכר. ממוזיקת הראפ התלהב במיוחד, ועל מסיבות טראנס לא הסכים לוותר בשום אופן.

לכן, למסיבת הטבע שהתקיימה סמוך לקיבוץ רעים הוא רכש כרטיסים חודשיים מראש, עוד בטרם התפרסם מיקומה. בשישה באוקטובר נסע לשם עם חברו, אלמוג מאיר ג'אן. הם הגיעו לפסטיבל "נובה" בשעה שתיים בלילה, בין שישי לשבת.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

עד השעה שש וחצי בבוקר תומר חגג את החיים בחברת כ-3,000 מבלים – היה המאושר באדם ומתמלא במוזיקה, מתמסר לריקודים ומוקף בחברים כמו שכל כך אהב.

כשהחלה המתקפה, אורלי התקשרה אליו דואגת לשלומו. תומר הרגיע אותה ואמר לה שהפריסה של כיפת ברזל מצוינת ושהוא מוגן. בסביבות השעה שבע וחצי אורלי התקשרה אליו שוב וביקשה ממנו שיחזור למרכז כי יש שמועות על מחבלים בסביבה שלו. תומר עדכן אותה שהוא עוזב עם חבריו. כשניסו להימלט מהאזור, ירו על מכוניתם והם נמלטו ממנה.

בשעה 8:39, כשאורלי התקשרה אליו, הוא ענה לה: "אמא, זה לא זמן לדבר, אין לי הרבה סוללה ואני בפיגוע ומתחבא בשיחים". זו הייתה שיחתם האחרונה. לחברו כתב שהוא בפיגוע, מסתתר בשיח והכדורים לא מפסיקים לשרוק לו מעל הראש, ושראה את רכבו מתפוצץ.

במשך תשעה ימים תומר נחשב כנעדר והמשפחה נעה בין תקווה לייאוש עד שזוהתה גופתו. חברותיו האחיות תאיר והודיה דוד נרצחו איתו, חברו אלמוג מאיר ג'אן נחטף לעזה ובחודש יוני 2024 חולץ מהשבי.

במסיבה נרצחו כ-400 איש.

תומר סטרוסטה נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" סמוך לרעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בן עשרים ושלוש בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחולון, בחלקת פעולות האיבה. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

"הכול עוד היה לפניו", כתב אביו שמואל, "היו לו תוכניות ללמוד, לרכוש השכלה, אבל הוא אמר לי 'אבא, לפני כן אני רוצה קצת לחיות – ליהנות, לבלות, לטייל, לראות עולם".

בשבעה פקדו את בית המשפחה אלפי אנשים, אשר סיפרו על תומר ועל החותם שהשאיר בכל מקום בו היה.

בזמן השבעה מצאה אורלי בחדרו של תומר מחברות מלאות בשירים שכתב. "הוא מאוד אהב לכתוב" היא מספרת. לקראת יום הזיכרון של שנת 2024 היא פנתה למלחין עדי לאון, שהלחין את אחד משיריו של תומר והזמר בן גדסי שר אותו. השיר נקרא "לילה מייאש", ונמצא ברשת בכל הפלטפורמות.

באינסטגרם הוקם עמוד לזכרו של תומר ובו צילומים שבהם הוא נראה חוגג את חייו מאושר ומוקף בחברים - remember_tomer_starosta. גם בטיק טוק מוקדש לו עמוד ובו קטעי וידיאו עם שירים שהוא שר וששרים לזכרו - remember_tomer. תומר מונצח גם בפייסבוק, בעמוד – "זוכרים אותך לנצח תומר" ויש גם גרפיטי הנושא את שמו, שיצרו אוהדי הפועל תל אביב.

ב-11.1.2024 ציינה המשפחה את יום הולדתו העשרים וארבעה בבית העלמין. אחיו הקטנים הפריחו בלונים לכבודו ושתלו צמחים סביב הקבר.

"לתומר היו עוד הרבה תוכניות לעתיד וחלומות שרצה להגשים", כתבו אוהביו, "תומר תכנן להתחיל ללמוד, רצה להמשיך לטייל בעולם וחלם על חתונה וילדים - כל אלו נגדעו בשביעי באוקטובר 2023. תוכניות וחלומות שכבר לעולם לא יתגשמו".