תפריט נגישות

איתי יוסטון הדר ז"ל

איתי יוסטון הדר
בן 27 במותו
בן נאוה ואברהם
נולד בי"א בשבט תשנ"ו, 1/2/1996
התגורר בבאר שבע
חלל פעולת איבה
בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 7/10/2023
במלחמת "חרבות ברזל"
מקום אירוע: נירים, מסיבת "פסיידאק" סמוך לקיבוץ
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: חולון
הותיר: אם, אחות ואח

קורות חיים

איתי הדר, בנם של נאוה ואברהם, נולד בחולון ביום י"א בשבט תשנ"ו (01.02.1996). אח צעיר ללירן ודוד.

גדל בחולון, התחנך בבית הספר היסודי "יחד" ובבית הספר התיכון ע"ש חיים קוגל בעיר. אהב מאוד מוזיקה, ומגיל 13 ניגן בגיטרה.

כשסיים לימודיו, התגייס לצבא ושירת במסגרת שירות בתי הסוהר (שב"ס).

לאחר שהשתחרר מהצבא עבר לגור בבאר שבע. הוא המשיך לעסוק במוזיקה, ניגן בגיטרה, כתב והלחין לפרנסתו.

בחלוף השנים החל לקחת חלק ביוזמות חברתיות-אקולוגיות בעיר, הפך לאחד הפעילים החברתיים הבולטים והצליח לחבר אנשים באמצעות השילוב בין אוכל לבין המוזיקה שלו.

איתי היה טוב לב, שנון, מיוחד, נון-קונפורמיסטי ומצחיק, אך יותר מהכול היה ידוע כמי שתמיד הצליח לפתור בעיות. זו הסיבה לכך שהוסיף לשמו הפרטי את המילה "יוסטון", שנלקחה מתוך המשפט הפופולרי "Houston, we have a problem" – על פי המשפט שאמר אחד האסטרונאוטים בחללית "אפולו 13" במשימתה ב-1970, בשעה שדיווח למרכז הבקרה ביוסטון על התקלה שמנעה מהם לנחות על הירח.

בשנת 2021 הצטרף ל"רשת הקומפוסטרים" הקהילתית בבאר שבע, שנועדה לאגד את הקומפוסטרים (מתקני מיחזור פסולת) בעיר, לחזק את תודעת הקיימות וליצור קהילות מקומיות שלוקחות אחריות על המקום ועל הפסולת שלהן. הוא היה פעיל מאוד ברשת.

בשנת 2022 הקים את "צינורות של שפע" – בית קהילתי-מוזיקלי ליוזמות חברתיות, לרבות "הצלת" מזון שנזרק וארוחות שישי משותפות. סיפרו חבריו: "הוא הקים קהילה שנקראת 'צינורות של שפע' וסחף אחריו מאות אנשים. במטרה להציל אנשים אחרים, הוא מיקם מקררים, ומילא אותם בפירות, ירקות וכל טוב שעמד להיזרק, ורק שיבואו לקחת. בימי שישי הוא אהב לבשל ולהזמין את כל מי שרוצה להגיע בכדי שלא ירגיש לבד... זו הייתה קבלת שבת מוזיקלית, חילוניות, חינמית, שכללה מעגל הודיה ואוכל טבעוני בבית הקהילתי-מוזיקלי של 'צינורות של שפע'".

סיפרה אחותו לירן: "איתי היה איש-ילד מיוחד, הלך עם הדרך שלו עד הסוף, לא ויתר עד שהרגיש שהדברים מדויקים לו. הוא סוף סוף מצא את המקום הנכון לו, מקום שהצליח להגשים את עצמו בו, לפעול מתוך המוזיקה שלו, להיות נאהב, לתת לאנשים מעצמו, ולטפל בפצעים שלו דרך הבנה ועזרה של האחר. איתי אהב מוזיקה, היה מחובר לגיטרה שלו תמיד, בעט במסגרות, בעט במוסכמות, אהב לצחוק ואהב אנשים".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בלילה שקדם למתקפה, הגיע איתי עם בת זוגו זלטה קוסובסקי למסיבה "פסיידאק" שהתקיימה סמוך לקיבוץ נירים. הם הצטרפו לכ-100 חוגגים ורקדו עד לשעות הבוקר המוקדמות. עם הישמע הדיווחים הראשונים על ירי הטילים, החליטו השניים לברוח ברכבם, אך דקות ספורות אחר כך נתקלו במחבלים שירו עליהם והרגום.

בתום חיפוש של חמישה ימים, קיבלה משפחתו של איתי את הבשורה המרה שגופתו נמצאה.

המחבלים רצחו 17 ממשתתפי המסיבה.

איתי יוסטון הדר נרצח בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) במסיבה "פסיידאק" שהתקיימה סמוך לקיבוץ נירים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחולון והוא בן 27. הותיר אם, אחות ואח.

בהלווייתו, עמדו אוהביו במעגל גדול, פרטו על גיטרות, ושרו שירים שכתב והלחין.

על מצבתו המעוטרת בציור של גיטרה מופיע משפט שכתב נריה יעקב: "אני נשבר אמר האור והפך לקשת".

ספדה דודתו אתי: "אחיין אהוב שלי, לא מאמינה שאתה לא פה יותר, מבחינתי אתה עדיין בבאר שבע. מסרבת לעכל את הסוף הלא הגיוני הזה. מתרגשת לראות כמה אנשים אוהבים, מעריכים ומתגעגעים אליך. נגעת בכל כך הרבה אנשים, השארת חותם עם 'צינורות של שפע' מקווה שנצליח להמשיך את דרכך … אוהבת ומתגעגעת. נוח על משכבך בשלום".

ספדה חברתו יובל: "יוסטון, יש לי בעיה. הבעיה היא שאתה כבר לא פה ואני לא כל כך יודעת איך לאכול את זה... תודה על המסע המופלא שלנו ביחד. את מה שאני מרגישה אני לא כל כך יכולה לבטא במילים... הרוח שלך עדיין חיה בתוכנו, ולכולנו יש חור בלב בצורה שלך. מקווה שאתה ממשיך לשחק יוניקורנס ולארגן ג'אמים עם כל החברים שלנו שם למעלה. תמסור ד"ש חם וחיבוק דב גם לזלטה".

מכריו מקהילת "רשת הקומפוסטרים" בבאר שבע ספדו: "בצער גדול התבשרנו כי איתי יוסטון הדר הלך לנו באסון... הוא היה מציל המזון האגדי של באר שבע. איש חסד אמיתי שפעולותיו הזינו משפחות ונפשות רבות. הוא חיזק את הקהילתיות בעיר שלנו, והביא לסביבה בריאה ונקייה יותר, עם הרבה פחות זיהום וזבל ממזון שנזרק. אנו נמשיך ברוחו שהוטמעה ונספגה עמוק. השפע במקרר ימשיך ויגדל לאורו. יהי זכרו איתנו לתמיד".

ספדה מירב, פעילה בקהילה: "איתי חיבר אנשים דרך מוזיקה ואוכל, ונתן בית לכל מי שצריך... הלוואי שנצליח לראות את השפע שסביבנו, להרבות מוזיקה וקבלה ולדאוג אחד לשנייה. הלוואי והנשמה שלך תישאר פה איתנו עוד קצת, ותפתח לכולנו את הלב עוד קצת".

הופק במערכת "גלעד-לזכרם", באמצעות חב' תבונה בע"מ (054-6700799)
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה