תפריט נגישות

רס"ל גדעון כפיר פרוסט ז"ל

גדעון כפיר
בן 32 בנפלו
בן שרה ויוסף
נולד בתל אביב
בא' באלול תש"א, 31/8/1941
התגורר בתל אביב
שרת בחיל התותחנים
יחידה: יח' 325
התגייס ב-מאי 1959
נפל בקרב
בכ"ב בתשרי תשל"ד, 18/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תל פארס
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 5, שורה: 7, קבר: 19.
הותיר: אישה ובן, הורים ואח

קורות חיים

גדעון, בן שרה ויוסף פרוסט, נולד ביום א' באלול תש"א (31.8.1941), בתל-אביב. הוא החל ללמוד בבית-הספר היסודי "חשמונאים" בתל-אביב ובהיותו בן תשע עבר לבית-הספר החקלאי במגדיאל. את לימודיו התיכוניים סיים בבית-הספר התיכון-חקלאי "אלוני יצחק" ובמסגרתו אף קיבל את תעודת הבגרות.

כנער היה גדעון עליז, מלא שמחה ואופטימי. למרות שנאלץ לעזוב את ביתו בגיל צעיר יחסית, ידע להיקלט בחברה והיה חביב לכל אדם ונעים הליכות. הוא השתלב במהירות בחברת בני גילו במגדיאל ועשה חיל בלימודים. מאחורי חזותו החיצונית, נצבה אישיות עדינה וטובת-לב.

הוא היה אציל נפש, ישר וענוותן, לעתים עד כדי בישנות, אך כיון שניחן במזג נוח, קנה לו ידידים רבים. אנשים למדו להכירו לאט. תחילה כמעט לא שמו לב אליו, משום שהיה שקט ונחבא אל הכלים, אך לא היה עובר זמן רב והיו 'מגלים' אותו. הוא היה מוכן תמיד לעזור לכל אדם ועשה למען הזולת בצנעה, כמעט בהיחבא.

כתלמיד היה שקדן וחרוץ. הוא אהב את השיעורים העיוניים אך, עוד יותר אהב את השיעורים המעשיים בשדות בית-הספר. חיבה מיוחדת רחש לכל הקשור לטבע. הוא אהב בעלי חיים וצמחים ותמיד גידל איזו חיית בית או טיפח צמחים שונים.

כאמור, היה עליז ומלא שמחת חיים, אך לגבי עצמו היה רציני וביקורתי. הוא הקפיד בדרישותיו מעצמו, ובכל אשר עשה בבית-הספר ובכל מקום אחר, ניסה להגיע לידי שלמות. מעולם לא הניח מידיו מלאכה אלא אם כן ספקה את דרישותיו. גדעון הרבה להתלבט לגבי עתידו. הוא ידע היטב מה רצונו לעשות ומה יכול הוא לעשות, וכל זאת רק זמן קצר לפני גיוסו לשירות סדיר בצה"ל גילה את המקצוע שבמסגרתו יוכל להגיע לידי ניצול מלוא יכולתו. בתקופה זו עבר ללמוד בבית-הספר הטכני של חיל האוויר והשתלם במקצוע חשמלאות מטוסים.

גדעון גויס לצה"ל בתחילת מאי 1959 וכיוון שכבר רכש הכשרה מקצועית מתאימה, הוצב לחיל האוויר.

לאחר הטירונות החל עובד במקצועו כחשמלאי מטוסים באחד מבסיסי חיל האוויר. עד מהרה נתגלו סגולותיו כחייל וכאיש מקצוע ומפקדיו החלו שמים לב אליו ועוקבים אחר התפתחותו. הוא נשלח לקורסים שונים לשם קבלת סיווג מקצועי גבוה יותר במקצועו והצליח להגיע לסיווג גבוה מאוד.

מפקדיו העריכו אותו מאוד ובחוות דעת תקופתית, ציין אותו מפקדו הישיר כ"חייל מעולה ויעיל מאוד בתפקידו, מזדהה כליל עם עבודתו ומתמסר לה מאוד, רציני ואחראי ומעוניין בקידום העבודה ובשיפורה". עוד כתב עליו מפקדו, שאפשר לסמוך על עצמאותו במילוי תפקידו, וכי הוא תופס ומבין במהירות כל דבר חדש ויודע להשתמש בביטחון בכל מה שלמד. גדעון התגלה גם כמנהיג בין חבריו והיטיב להשתלט על כל מצב ולהשתלב בכל חברה, ולפיכך, מינו אותו מפקדיו למדריך באחד הקורסים המתקדמים של צוותי הקרקע. הוא מילא תפקיד זה בהצלחה רבה עד תום מועד שירותו הסדיר, ולבקשת מפקדיו אף התנדב לשרת תקופה נוספת בשירות הקבע. לאחר ששוחרר משירות הקבע החל ללמוד ראיית חשבון באוניברסיטת תל-אביב, ולמרות שבמשך שעות היום עבד במשרה מלאה, הצליח לעמוד בהצטיינות בבחינות ההסמכה לתואר הראשון ואף התקבל ללימודי התואר השני.

באותה תקופה גם נשא לאישה את חברתו דליה וכעבור שנה נולד בנם בכורם הראל.

כשנתיים לפני פרוץ מלחמת יום-הכיפורים הוצב לחיל התותחנים במסגרת המילואים ומונה למשנה טכני באחד מגדודי המילואים של החיל.

במלחמת יום-הכיפורים השתתף גדעון בקרבות הבלימה ברמת-הגולן. הוא שימש משנה-טכני ביחידת מרגמות כבדות מתנייעות, שהתמקמה בתל-פארס. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) הופגזה יחידתו קשות על ידי הארטילריה של הסורים, ובהפגזה נפגע גדעון מרסיסי פגז ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובן, הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

בניית אתרים: