תפריט נגישות

טר"ש יוסף (יוסי) טורביץ ז"ל

יוסף טורביץ
בן 19 בנפלו
בן בתיה ונחום
נולד בתל אביב
בג' באדר א' תשי"א, 9/2/1951
התגורר בתל אביב
שרת בחיל התותחנים
יחידה: גד' חת"מ 883
נפל בקרב
בכ"ו בניסן תש"ל, 2/5/1970
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: גליל
באזור הגליל
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 6, שורה: 3, קבר: 15.
הותיר: הורים, שני אחים ואחות

קורות חיים

בנם בכורם של נחום ובתיה. נולד ביום ג' באדר א' תשי"א (9.2.1951) בתל אביב.

למד בבית הספר היסודי "הגליל" ובבית הספר התיכון העירוני ט'. לדברי מחנכו בבית הספר היסודי היה הוא בעל משמעת עצמית לא רגילה, דייקנות מפליאה ומסירות ללא גבול. המשמעת נבעה אצלו מעצמו ומהכרתו, ללא כפייה חיצונית וללא הטלת מרות. דייקנותו (בייחוד בכתב ידו) עוררה התפעלות וכמוה גם מסירותו, כי היה מוכן תמיד להתנדב ולמלא כל תפקיד שהוטל עליו.

מורו בבית הספר התיכון העיד עליו כי היה משהו במבטו, שהיה בו כדי להרגיע ואותו חיוך, שהיה נסוך תמיד על שפתיו, היה כולו תום וטוב לב. מורו זה כתב שיוסף לא היה תלמיד שביקש להתבלט בהצבעה ובתשובותיו ללא הצבעה. כן לא נהג יוהרה כלפי חבריו לספסל הלימודים ולא היה בו שמץ של צעקנות ורעשנות. התנהגותו הייתה תמיד שלווה ומכובדת והליכותיו נעימות עם חבריו ועם מוריו. מעולם לא התלונן על קיפוח כלשהו בציוניו, ולא מפני שלא החשיב את הציונים, אלא משום שלא היה קטנוני.

יוסף ידע תמיד לבוא לעזרת הזולת ובמלחמת ששת הימים עזר בחלוקת הדואר ובחפירת עמדות נגד מטוסים.

במחצית אוגוסט 1969 גויס יוסף לצה"ל והוצב לחיל התותחנים. הוא עבר בהצלחה קורסים בחיל זה וביניהם קורס לתותחנות נגד מטוסים. הוא נשלח למבדקי קצונה, שאותם עבר בהצלחה רבה וכהכנה לקורס קצינים נשלח לקורס מ"כ.

ביום כ"ו בניסן תש"ל (2.5.1970), יצאה מחלקתו למרדף אחר מחבלים באיזור רמת דלתון שבגליל העליון ובהיתקלות זו נפל בקרב למרגלות אביתר. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.

מפקדו כתב להוריו:"מראשית שירותו עקבתי בהתעניינות ובסיפוק אחרי שלבי צמיחתו בצבא - מן היום בו החל את שירותו כטירון ועד ליציאתו לתפקיד האחרון. למרות שהיה בחור שקט וטוב התבלט יוסף בין חבריו והיה אהוד עליהם מאוד. הוא היה מבצע את המשימות שהוטלו עליו במחשבה צלולה ובשלמות מלאה. שאיפתו היתה להיות קצין בצה"ל, בחיל אשר בו שירת אביו ולהידמות לו.

לכולנו זכור כיצד חזר מביתו ליחידה עם חום כדי לא להחמיץ יציאה לאימונים בשדה ומסירותו למשימה סחפה את חבריו אחריו. בשיחה אישית שאלתי אם ירצה להישאר ביחידה בתפקידי הדרכה והוא סירב, כי שאף להצטרף ללוחמים בקווים ושם למלא את המוטל עליו".

חבריו בשיכון נוה צה"ל ערכו חוברת לזכרו בשם "יוסי"; כן הוקמה בשיכון אנדרטה לזכרו ולזכר חיילי השיכון שנפלו; בבית הספר התיכון הוקמה אנדרטה לזכרו ולזכר חבריו, בוגרי בית הספר שנפלו במערכות ישראל.

בניית אתרים: