תפריט נגישות

סמל שמעון גולדשטיין ז"ל

שמעון גולדשטיין
בן 39 בנפלו
בן פרלה ויעקב
נולד בתל אביב
בכ"ח בכסלו תרצ"ה, 14/12/1934
התגורר בחולון
שרת בחיל התותחנים
יחידה: עוצבת עמוד האש - מפקדת האגד
התגייס ב-דצמבר 1952
נפל בקרב
בכ"ו בתשרי תשל"ד, 22/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 5, שורה: 4, קבר: 29.
הותיר: אם, אשה, שלושה ילדים ואח

קורות חיים

שמעון (שמעל'ה), בן פרלה ויעקב, נולד ביום כ"ח בכסלו תרצ"ה (14.12.1934) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" בתל-אביב והמשיך בלימודיו בחברת נוער בקיבוץ שער הגולן. אחרי-כן השתלם בקורסים לציור, צילום ולמוסיקה. תחביבים רבים היו לשמעון. הוא הרבה לקרוא, בעיקר בתחומי הרדיו והאלקטרוניקה, למד שפות להנאתו, כתב שירים, צייר וצילם צילומי נוף ופיתח את התצלומים במעבדה שבנה לעצמו. הוא האזין הרבה למוסיקה קלאסית, קרא הרבה על מלחינים ועל יצירותיהם, למד לנגן בחליל, ולעתים, בשעות מתח ומצוקה, היה מתרחק ממקום חברה ומנגן לעצמו במפוחית, להשקיט את רוחו. הוא אהב מאוד את הים והרבה לדוג בו, יצא לטייל ברחבי הארץ ואף לתור בה אחר בעלי-חיים לצודם. שמעון היה חברותי מאוד, אהב לעזור לחבריו, והיה להם ידיד נאמן ומסור. גלוי לב היה.

חברו מספר עליו: "לבו היה פתוח לכול ותמיד התרצה להסב ולספר על כל לבטיו והצלחותיו. ולבטיו - אנושיים, פשוטים ומובנים. יצר החיים רחש בהם. הוא היה התגלמות הטוב והתמים, ובאותה עת הייתה בו גם שובבות ילדותית ולעתים אף חסרת אחריות כלפי עצמו". הוא היה חייכן, בעל חוש הומור, ואהב לעשות מעשי קונדס, לשמחת לבם של מכריו. הוא לא היה בררן, אהב את הפשטות והיה שמח בחלקו.

שמעון גויס לצה"ל בסוף דצמבר 1952 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס קשרים. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור, מילא את תפקידו בנאמנות, היה אהוב על מפקדיו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, נקרא לעתים לתקופות של שירות מילואים, ותמיד השתדל שלא להדאיג את בני משפחתו והרבה לכתוב מכתבים הביתה. שמעון אהב את בני משפחתו, סייע הרבה לאמו, היה בעל מסור לאשתו ניצה ואב אוהב לילדיו. במלחמת ששת הימים נמנה עם אנשי האגד הארטילרי באוגדה של האלוף ישראל טל. על חלקו במלחמה זו הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים".

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס שמעון ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. הוא נמנה עם אנשי מפקדת הסיוע של האגד הארטילרי. שעות רבות ישב ליד מכשיר הקשר וקישר בין המפקדים בחדר המלחמה, לבין היחידות המתפרסות והמתרחקות זו מזו בדרך התקדמותן מערבה.

ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), דקות אחדות לפני שנכנסה הפסקת האש לתוקפה, נפגע שמעון ונהרג במטח קטיושות ליד אחד הגשרים שנטה צה"ל על תעלת סואץ, לא הרחק מן העיר איסמעיליה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן ושתי בנות, אם ואח.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שמעון היה חייל למופת וחבר נאמן לכולנו, נכון תמיד למשימות קשות ולעזור לחבריו. הוא היה מלא שמחת חיים ורוח עליזה, שידע להדביק בה את כל הסובבים אותו".

יחידתו הוציאה לאור חוברת בשם "לזכרם של חברינו", לזכר אנשיה שנפלו במלחמה, ושמעון בתוכם.

בניית אתרים: