טוראי נחם נוביק ז"ל

קורות חיים

נַחֵם בן ראובן וצפורה. נולד בשביעי של פסח תר"ץ (19.4.1930) בשכונת ברוכוב גבעתים. היה מפותח מאד בגופו, חזק, תקיף. ידע לעמוד תמיד על דעתו ועל עקרון הצדק. בבית-הספר העממי בשכונה התבלט בכשרונו ובתפיסתו.

בן 12 הצטרף ל"הנוער העובד" ודבק בתנועה וברעיונותיה. מגיל 14 היה בגדנ"ע. למד בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין והצטיין במקצוע החשמלאות. היה בעל שמיעה טובה ותפיסה מוסיקלית, ואף ניצח על תזמורת בית-הספר. בסוף תש"ז סיים את לימודיו והצטרף להכשרה. עד אז, עזר לאביו בעבודה ובו בזמן התמסר להדרכה בסניף "הנוער העובד" בשכונה.

היה מעמודי התווך בסניף. ריכז את רוב הפעולות והדריך שתי קבוצות. השתתף בארגון מקהלה ובחוג הדרמטי ומילא תפקידים מרכזיים בהצגות. החל לארגן תזמורת כלי-נשיפה של מכבי-אש. היה נערץ על כל חניכיו. לא כפה עליהם את דעתו. ידע תמיד להסביר והניח לחניכים לבחור את דרכם.

"אני אשאר ילד גם בזקנותי", אמר, ואמנם, היה ילד בתמימותו ואהבתו לאנשים. איש לא ידע לאהוב כמוהו ואיש לא ידע להיות חבר כמוהו.

בדצמבר 1947 גויס לחי"ש המקומי ושירת במחלקה קרבית בסביבות תל-אביב. מהחי"ש המקומי נשלח לקורס. השתתף בקרבות תל-ליטוינסקי, חיריה וסאקיה. היה מראשוני הכובשים בסלמה. בשעת הכיבוש מלאו לו ח"י שנה ומפקדו העניק לו בתוספת ל"שי", הסמל של הכפר הכבוש, חופשה קצרה ליום זה.

בכל רגע פנאי בא אל הסניף ונפגש עם חניכיו ושוחח אתם. השתתף בפעולות בכפר-סבא הערבית, טנטורה וכו'. נחם דרש להעבירו לפלמ"ח, אל חבריו מן ההכשרה, ולא נרתע גם מלהשתמש בבריחה ו"עריקה", כדי להשיג את חפצו.

עבר לגדוד הראשון של הפלמ"ח בחטיבת "יפתח". השתתף במבצע "יפתח", בקרב על מלכיה ואל-קובאב. היה אלחוטאי במשורין ומסר את ההודעות בקול שקט שהשרה מנוחה באוירה המתוחה.

"בפעם הראשונה כשראיתי הרוגים ופצועים נזדעזעתי", - אמר לחברו - "עתה רכשתי לי כבר את ההרגשה האפורה של חייל ותיק", אך למראה שדות האויב שהצית חם בו לבו, "חבל... אילו שבולים יפות ומלאות". בתרמילו טילטל תוי-נגינה וספרי מדע. רצה לעבור קורס מנצחים ולהקים תזמורת ומקהלה במשק בו יחיה. יחד עם זאת שאף להשתלם במקצוע החשמלאות. היה איש העבודה, וידע להוציא מתחת ידיו עבודה יפה ומושלמת.

העסיקוהו בעיות החברה, הסוציאליזם והציונות הסוציאליסטית. ב"עבודה והגנה ושלום" ראה את מטרות העם היהודי ודרש מן הנוער הארצישראלי להוות את הגרעין החלוצי הבונה, ללכת לנגב וישובי הגבולות ולשמש חיל-ספר אזרחי. הוא ניסה להגשים את האידיאלים שלו ככל שהשיגה ידו. בהפוגה הראשונה השתתף בכינוס ההכשרה בבית-השיטה והיה מראשי המדברים בו.

לחם בקרבות עשרת הימים - "מבצע דני", כיבוש לוד, רמלה וכפרי הסביבה - ענבה, דניאל, ג'ימזו. ביום האחרון לפני ההפוגה השניה, בלילה שבין ה-17 ל-18 ביולי 1948 כבשה חטיבה יפתח-פלמ"ח את מרחב שילטא חירבת אל בורג', ביר מעין, תל שילת (שילטא) ורכס חירבת קוריקור.

בהתקפת נגד משוריינת של הלגיון הערבי נהדף הכח הפלוגתי של נחם, מרכס קוריקור. הקרב היה קשה וכשנפגע רעו מנוער - קלמן טרויאנסקי - וגסס, אץ להצילו, למרות פקודה מפורשת לסגת. תפסו, הטילו על כתפו ורץ עימו. הוא נשאו עד כלות כוחותיו גם לאחר שהוא עצמו, נפגע מכדור, עד שנפלו שניהם.

במלים שנכתבו לזכרו נאמר: "...זכורני ויכוח שנפל ביננו, לאחר קרב מלכיה. נחם טען: 'לעולם לא אשאיר פצוע בקרב. בפלמ"ח מוציאים את הפצועים..."

הועבר להר-הרצל בירושלים ב-28.2.1950 ונקבר בקבר אחים.