סרן זהר זורקו ליפשיץ ז"ל

קורות חיים

זהר, בן דבורה וישראל, נולד ביום י"א בתמוז תשט"ז (20.6.1956) בתל-אביב. זהר התחיל את לימודיו בבית-הספר "הס" בתל-אביב. כשעברה משפחתו לחולון, הוא השלים שם את לימודיו היסודיים. לאחר מכן עבר זהר לבית-הספר התיכון "קוגל", וסיימו בגיל 17 במגמה ריאלית, כתלמיד הצעיר ביותר בכיתתו. הוא אהב היסטוריה וספרות, והרבה לקרוא בתחומי דעת רבים. זהר היה חובב מוסיקה ושירה, ואהב לטייל ברחבי הארץ.

הוא היה בעל אופי רגיש, חריף באורח מחשבתו ובעל חוש הומור.

זהר היה קשור מאוד למשפחתו. זמן קצר אחרי מלחמת "יום הכיפורים", בינואר 1974, התגייס זהר לצה"ל ושירת בחיל השריון. הוא עבר את אימוני הטירונות, והתקדם שלב אחר שלב.

בנובמבר 1974, עבר זהר קורס מפקדי טנק והועלה לדרגת סמל. הוא נשלח לקורס קציני אג"מ בשריון, השלימו בפברואר 1976 והועלה לדרגת סג"מ. כעבור שנה אחת הועלה זהר לדרגת סגן. חוות-הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "הוא קצין יעיל מבחינת תפקודו המנהלתי ומבחינת תפקודו כמפקד בחיי היום-יום. הוא מתאמץ למלא תפקידו, אחראי, ומקצועי". חבריו ומפקדיו של זהר סיפרו, שהוא היה מפקד מיוחד. מעבר לכל ההדרכה המקצועית, הוא ניסה להעביר לפקודיו את ערכיו ואמונתו. הייתה לו השקפה ברורה מהי ארץ-ישראל לעם ישראל ומהם תפקידי צה"ל בחיי העם.

חמש שנים שירת זהר בצה"ל, מהן שנתיים בצבא הקבע. הוא השתחרר מן השירות בשנת 1979, והתחיל ללמוד בשקידה הנדסה באוניברסיטת תל-אביב. באפריל 1981 נשא אישה. במשך תקופת לימודיו הזכיר זהר לא פעם כי הוא שוקל לחזור לשירות צבאי, כיוון שהוא מרגיש מחויבות להקדיש יותר מזמנו ומכישוריו לצה"ל. אך הוא לא הספיק לממש את תוכניותיו זמן קצר אחרי שהשלים לימודיו באוניברסיטה, פרצה מלחמת "שלום הגליל".

זהר נקרא לשירות מילואים. הוא יצא עם יחידתו לחזית בלבנון, והיה בחוד הכוח שלחם נגד צבא סוריה בבקעת הלבנון. על יחידתו הוטל להתקדם במהירות לעבר כביש בירות-דמשק, זהר התקדם בראש מחלקתו עד איזור סולטן-יעקב. אור ליום כ' בסיון תשמ"ב (11.6.1982), פגעו הכוחות הסורים בשני טנקים שהיו בתנועה.

תחת לחץ הכוח הסורי נאלצו כוחות צה"ל לסגת, ושני הטנקים הפגועים נשארו בשטח האויב. במשך יותר משנה וחצי נחשב זהר כנעדר. בחודש תשרי תשמ"ד זיהו אותו אנשי הצלב האדום בסוריה.

רק ביום א' בתמוז תשמ"ד (1.7.1984), כאשר הוחלפו השבויים עם סוריה, הוחזר זהר לארץ והובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. בן 26 שנים הוא היה במותו. הוא השאיר אחריו רעיה, הורים, אח ואחות. אחרי שהוטמן באדמת מולדת הוא הועלה לדרגת סרן. שר הביטחון משה ארנס כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סרן זהר ליפשיץ נתן את חייו למען מולדתו. הוא היה חייל אמיץ, מפקד מעולה וחבר למופת".