תפריט נגישות

סמל מאיר יעקובי ז"ל

מאיר יעקובי
בן 21 בנפלו
בן חביבה ודויד
נולד בירושלים
בי"ט באלול תרצ"ה, 17/9/1935
התגורר בבית אלפא
שרת בחטיבת הצנחנים
יחידה: פלס"ר
נפל בקרב
בכ"ז בחשוון תשי"ז, 1/11/1956
במבצע קדש
מקום נפילה: מעבר המיתלה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ בית אלפא
הותיר: אשה - תמרה ובן - מאיר, הנושא את שמו

קורות חיים

נולד בירושלים בספטמבר 1935, הצטרף כילד-חוץ למוסד החינוכי בכיתה י'. חבריו אמרו עליו: "חיצונית, הוא נראה ביריון מפחיד, עם קול בס, אבל בפנים היתה נשמה אדירה". קיבלו את מנהיגותו והלכו אחריו, כמו לטיולים ברחבי הארץ, כך גם לצנחנים בעת הגיוס.

התנדב לצנחנים ושירת בסיירת האגדית, כסגנו של מאיר הר-ציון. השתתף במספר רב של פעולות נועזות, מעבר לקווי האוייב, והיה נערץ על חייליו. אריק שרון אמר עליו: "הוא אמנם סמל, אך עולה על סגני-אלופים". ג'יבלי אמר עליו: "יעקובי הינו מפקד נהדר עם לב זהב, לידו הרגיש כל אחד את עצמו חזק ובטוח. הוא החבר הטוב ביותר שאפשר להעלות על הדעת".

בשמונה בדצמבר 1954, פיקד על פעולה בגולן הסורי. החוליה שהוביל נועדה לבדוק את תקינותו של מיתקן-האזנה. עוד בדרכם, התגלו ע"י הצבא הסורי, ומאיר נתן הוראה להיכנע. החמישה נלקחו בשבי ועברו עינויים קשים. בשלב מסוים, לאחר שנאלצו לגלות סודם, הסכים מאיר לצאת למקום המיתקן ולהראותו לסורים. למעשה, ידע כי המיתקן ממולכד ושאף לפוצצו - אלא שהמוקש לא פעל. אורי אילן, בן גן-שמואל, התאבד בכלא, וכעבור 14 חודשים שוחררו הארבעה.

למרבה ההפתעה והאכזבה, הועמד מאיר, מפקד החוליה, עם חזרתו למשפט צבאי בדלתיים סגורות, והואשם בכך שנתן פקודת כניעה וגילה את הסוד המודיעיני. בתום המשפט, שבו הפעיל הפיקוד הבכיר של צה"ל - הרמטכ"ל דיין וסגנו לסקוב - לחץ על המערכת המשפטית, כדי שתפסוק עונש שירתיע חיילים מליפול בשבי, בלי להילחם, או להסגיר סודות, - נדון מאיר להורדה בדרגה. בינואר 1957, לאחר נפילתו, בוטלה התביעה נגדו ודרגתו הוחזרה לו.

מאיר עוד הספיק להשתתף במספר פעולות-גמול של הצנחנים, אחר-כך השתחרר, חזר לקיבוץ ועבד בפלחה. כעבור מספר חודשים פרצה מלחמת קדש. מאיר הצטרף לכוח הצנחנים שלחם במעבר המיתלה. ב-31 לאוקטובר 1956 נכנס אחד הכוחות למעבר, בלא להכין עצמו לאפשרות שיותקף ע"י גדוד קומנדו מצרי, שהיה מוגן ומחופר במערות ובכוכים. תוך זמן קצר מצא עצמו הכוח מותקף, כשהוא נתון במלכודת, בלא יכולת להיחלץ או לתקוף. הצנחנים הופעלו כדי לחלץ את הלכודים ותקפו את עמדות המצרים מלמעלה. הקרב במיתלה היה מסוג הקרבות שבהם רבים גילויי הגבורה של לוחמים, המוסרים את נפשם כדי לחלץ את חבריהם. בקרב, שבו נהרגו 38 ונפצעו 120, מצא מאיר את מותו בעת הסתערות על עמדות המצרים.

מאיר היה בן 21 במותו. הותיר אלמנה את תמרה. בנם, מאיר, נולד לאחר מותו והוא נושא את שמו.

בניית אתרים: