סמל יוסף-מנדל יוסי קלפר ז"ל

קורות חיים

יוסף (יוסי), בן רבקה-איטה ואברהם-יצחק, נולד ביום ט' באדר תרצ"ט (28.2.1939) בטרנופול שבפולין, ועלה עם משפחתו בשנת 1957. הוא למד בבית-ספר יסודי ובבית-ספר תיכון בשצ'צ'ין שבפולין. יוסי, שהוריו כינוהו בשם יונק, היה תלמיד מצטיין גם בבית-הספר היסודי וגם בבית-הספר התיכון בשצ'צ'ין, שמה עברה המשפחה כשהסתיימה מלחמת העולם. על הצטיינותו מעידה תעודה שהוענקה לו בבית-הספר. בנעוריו היה חבר בארגוני ספורט ונוער בעיר שבה גדל.

הוא היה חובב כדורגל והצטיין גם בתחומי ספורט אחרים: באתלטיקה, בריצות קצרות וברכיבה על אופנים. תחומי התעניינותו היו רבים מאוד, ובמיוחד היה בקי בהיסטוריה בכלל, ובהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה בפרט. בתחום הזה נסתייע בזיכרון היוצא מן הכלל שנתברך בו. דבר שקרא פעם אחת נשאר חקוק בזיכרונו שנים רבות. הוא זכר בעל-פה שירים וחרוזים של גדולי הסופרים, את שמות כל חתני פרס נובל וכן את שמותיהם ואת תולדות חייהם של כל הזוכים במדליות בכל האולימפיאדות, לרבות שנות הזכייה והמקצועות. כל שנות חייו בפולין שאף יוסי לעלות ארצה ומשנתאפשר הדבר, היה זה הוא שמשך את המשפחה לעלות. אחרי שעלה ארצה למד שלושה חודשים באולפן ואחרי כן החל לעבוד כפועל עד שהגיע מועד גיוסו.

עוד בפולין הייתה משאת נפשו ללמוד רפואה, אך בארץ לא התאפשר הדבר והוא קיבל את הגזרה ברוח טובה. יוסי היה שקט, צנוע ונעים הליכות, והיו לו חברים רבים רבים מחוגים שונים. יוסף גויס לצה"ל במחצית מאי 1958 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "שרמן" והוצב בגדוד שריון בדרום הארץ כתותחן טנק. אחרי כן הוסב מקצועו לתותחן-קשר. בתעודת השחרור שלו צוין שמילא את תפקידו כראוי, לשביעות רצון מפקדיו. אחרי שסיים את שירותו הסדיר עבד כמדפיס בדפוס הממשלתי בתל-אביב, ואחרי-כן היה מדפיס אופסט מולטיליט במפעל "קרטוגרף" בתל-אביב עד נופלו. יוסי הוצב לשירות מילואים בגדוד שריון כטען-קשר, וכל השנים שירת באותו גדוד עם אותם חברים. במלחמת ששת הימים לחם במסגרת חטיבת "הראל", יחד עם חטיבת הצנחנים, לשחרור ירושלים. אחרי-כן השתתף בקרבות בגדה המערבית וברמת הגולן.

מטבעו היה אופטימי ועליז ובמכתבים שכתב בתקופת מלחמת ששת הימים השתדל להרגיע את בני משפחתו. בשנים האחרונות סבל ממיחושים בקיבתו והיה חשש שהתפתח אצלו כיב. אך בשום פנים הוא לא הסכים לפנות לוועדה רפואית, שמא תחליט להוציאו מיחידתו, שבה לא הייתה אפשרות לשמור על דיאטה, כפי שחייב מצבו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים מיהר יוסי להצטרף ליחידתו והשתתף עמה בקרבות על ציר הנפט ובכיבוש חושניה ברמת הגולן.

ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), בשעת הפוגה בקרבות, הותקפה יחידתו בירי קטיושות בכניסה למוצב 110, ויוסי נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה - רות, בן - רונן, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.