תפריט נגישות

סמל חיים דרורי ז"ל

חיים דרורי
בן 20 בנפלו
בן אסתר ודב
נולד בחולון
בי"ז באדר תשי"ג, 4/3/1953
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 401, גד' 52
התגייס ב-04.05.71
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מעוז המזח
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: גדרות
הותיר: הורים ושתי אחיות

קורות חיים

חיים, בן אסתר ודב, נולד ביום י"ז באדר תשי"ג (4.3.1953) בחולון. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי בחולון ולמד שם עד כיתה ה'. אז העתיקו הוריו את מקום מגוריהם למושב עשרת, שם למד עד סוף כיתה ח' והמשיך את לימודיו בבית-הספר המקיף בבאר-טוביה וסיימם כחרט למכניקה עדינה. מילדותו היה חביב על כל רואיו בזכות יפי מראהו, עליזותו ופתיחותו. בבית-הספר היסודי היה הדמות המרכזית בכיתתו וגם כשעבר ללמוד בבית-הספר התיכון, השתלב בחברה במהירות, רכש לו חברים רבים והיה הרוח החיה בכל הפעולות שנערכו בבית-הספר.

הוא היה נער אופטימי, מלא חיים ומרץ ותמיד השתדל למצוא את היפה בכל דבר ולחיות כל רגע בשלמותו. מטבעו היה חברותי וטוב לב ומוכן תמיד לעזור לזולת. במושב היה ידוע בתבונת כפיו והיה "כתובת" לכל אדם שנזקק לתיקון תקלה או קלקול במכשיר. ואמנם תמיד נחלץ לעזרה, עוד לפני שבקשו זאת ממנו. חיימקה אהב מאוד את משפחתו, כיבד את הוריו והיה אח נאמן לאחיותיו. בכל תקופת חופשה נהג לעבוד, כדי שלא להכביד על הוריו בבקשת דמי כיס וכדי לשמור על עצמאותו. הייתה לו נפש עדינה ויפה, מלאה אהבה גדולה לארץ ולטבע, והוא הרבה לצאת לטיולים ואהב בעלי-חיים. יתר על כן היה חובב ספורט מתוך הכרה בחשיבות הכושר הגופני ואת רוב שעות הפנאי שלו הקדיש לאתלטיקה קלה, לכדורגל ולכדוריד ואף הצטיין בהם. הוא אהב גם את הים ועבר קורס למצילים חובבים. חיים היה חבר פעיל בתנועת "הצופים" וברבות הימים היה למדריך בשבט "אריות", בגדרות. בעודו חבר בתנועה הצטיין בתכונה, שהייתה מיוחדת לו גם אחרי- כן - הנכונות להתנדב למשימות קשות ומסוכנות. בכל ג'מבורי או מחנה עבודה, ברור היה שהוא יהיה ראשון המתנדבים להעפיל לראש מגדל כדי להתקין גלגלת או כל דבר אחר. משסיים את לימודיו עבד כחרט במפעל באשקלון עד למועד גיוסו, וזכה להערכה רבה מהממונים עליו.

חיים גויס לצה"ל בתחילת מאי 1971 וניסה להתנדב לחיל הצנחנים, אך נדחה בגלל פצע שנפצע בכתפו בעודו נער. אז ביקש להתנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שסיים קורס למקצועות הטנק, היה לתותחן טנק. הוא היה חייל מעולה ושימש דוגמא ומופת לחיילים ביחידה ובצוות. אף שתנאי החיים והאימונים היו קשים לפעמים, מעולם לא התלונן ועשה את המוטל עליו בנכונות ובמסירות. הוא ניחן ברוח ספורטיבית וברוח-צוות ובתחרויות השונות שנערכו ביחידה, זכה צוותו בזכותו, במקום הראשון פעמים רבות. במשך כל תקופת שירותו הקפיד שלא להדאיג את הוריו, כתב מכתבים והתקשר הביתה ככל שיכול.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים שירתה יחידתו בגזרה הדרומית של תעלת סואץ והוזעקה לבלום את כוחות המצרים שהחלו חוצים את התעלה. חיימקה לחם בגבורה ובעוז והצליח להטביע שבע סירות קומנדו של המצרים.

ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), התנדב ללא היסוס למשימה מסוכנת וחסרת סיכוי - לנסות לחלץ את החיילים המכותרים ב"מעוז המזח". בקרב הקשה של בודדים מול רבים נפגע חיים מטיל ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגדרות. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם, סמל חיים ז"ל, שירת ביחידת שריון והיה תותחן מעולה, מנהיג לחבריו ואהוב על כולם. ראש ודובר לכל חיילי הפלוגה". יחידתו הוציאה לאור חוברת לזכר חללי הגדוד, ובה דברים על דמותו ועל מעשי גבורתו.

בניית אתרים: