סמ"ר אריאל הרוש ז"ל

קורות חיים

בנם של רחל ודניאל. אריאל נולד ברמת גן ביום כ"ג בחשוון תשנ"ז (5.11.1996). בן בכור במשפחה, אח של ליאור. נכד של אסתר ואברהם שמר ושל תמר ואבנר הרוש.

אריאל גדל והתחנך בחולון. הוא בוגר בית ספר רביבים ותיכון קריית שרת, אחד מבתי הספר הגדולים בחולון. אביו סיפר כי אריאל היה "ילד שכיבד את הוריו ואת אחותו בצורה בלתי רגילה" ובן דודו של אריאל, אליאור, סיפר ש"אריאל היה ילד מקסים, אהוב ונערץ בבית הספר". מוריו בתיכון העידו כי "היה תלמיד שקדן וטוב לב".

חבריו סיפרו כי היה אדם שמח וטוב לב ותמיד מוכן לעזור לכולם. קרוביו תיארו את אריאל כמלח הארץ, ששימש תמיד דוגמה ומופת לכולם.

אריאל היה אוהד מושבע של קבוצות הכדורגל מכבי תל אביב ומנצ'סטר יונייטד ונהג לנסוע עם אביו לחו"ל, למשחקים, כדי לעודד את הקבוצה ששניהם כה אהבו.

אריאל התגייס לצבא ב-16.3.2015. הוא שירת בחיל התותחנים, באגד 215 כלוחם בגדוד 55. בן דודו אליאור סיפר כי "אריאל היה בחור מיוחד שכולנו אהבנו ותמיד נאהב. בצבא הוא היה מודל להערצה. חברים העריצו אותו ורצו להיות אריאל". אביו סיפר ש"אף פעם לא התלונן. אהב מאוד את השירות. המילה 'קשה' לא הייתה בלקסיקון. הוא אמר 'קשה זה לחלשים, אל תדאג, אני בסדר ואני חזק'. הוא כבר חשב על העתיד ועל יום השחרור", והוסיף: "הוא היה אהוב על כולנו ברמה שכולם היו סוגדים לו. החברים שלו מהצבא רק רצו להיות אתו וכמוהו. הוא היה דמות לחיקוי עבורם. אחד החברים אמר לי 'אני רוצה להיות אריאל'".

סמל ראשון אריאל נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ו בחשוון תשע"ח (15.11.2017) בצומת יפתח באזור הגליל, בתאונת דרכים בין טנדר צבאי ומערבל בטון שהתנגשו חזיתית. בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. אריאל הותיר אחריו הורים ואחות.

רבים ליוו את אריאל למנוחת עולמים לצד בני המשפחה, בהם קצין תותחנים ראשי תת-אלוף אלון קלוס, וכן קצינים וחיילים מיחידתו. ספדו לו מפקד גדוד התותחנים בו שירת אריאל, ומפקד האגד.

בבית משפחתו התקשו לעכל את הטרגדיה שפקדה אותם. חצי שעה לפני התאונה הנוראית שוחח אריאל בטלפון עם אימו רחל. אימו שחזרה בדמעות את שיחתם האחרונה: "אמרתי לו שראיתי כתבה על המתיחות בצפון ודאגתי, והוא אמר שהכול בסדר והוסיף 'אל תדאגי, אימא'. אמרתי לו שאני מעבירה לו כסף לחשבון כדי שיוכל ליהנות בראש שקט. אני לא מאמינה שאני צריכה עכשיו לקבור אותו", סיפרה.

אביו דני היה בן גרעין נח"ל בקיבוץ יפתח, שם אירעה התאונה. "הבן שלי מת במקום שאני מכיר כל כך טוב", אמר. והוסיף "כבר היו לו כרטיסי טיסה למשחק כדורגל באנגליה בעוד חודשיים". ב-24 בדצמבר, רגע לפני חג המולד, היה אמור לטוס עם חבר ל"רגילה" בלונדון. "יש חגיגת כדורגל של הליגה האנגלית, והם היו אמורים לטוס למשחקים של מנצ'סטר יונייטד. הכרטיסים והמלון כבר נסגרו, ובצבא כבר אישרו את הטיסה שלה הוא כל כך חיכה", אמר האב.

אביו סיפר על יחסי החברות שפיתחו השניים, הרבה מעבר ליחסי אב ובן. "אין כאן עניין של אבא ובן. היינו חברים. הייתי מחכה שיחזור הביתה כדי שנעביר את הזמן ביחד... נסענו ביחד למשחקי כדורגל בחוץ לארץ של קבוצתנו האהודה, והיה לנו מינוי למשחקים של מכבי תל אביב. בגלל השירות הצבאי, לעיתים הוא לא יכול היה להגיע למשחקים, והייתי מעדכן אותו בדיווחים חיים מהיציע. לפני חצי שנה היינו ביחד באולד טראפורד (מגרשה של מנצ'סטר יונייטד), ותמיד היה לי כיף להיות אתו ביחד". האב הוסיף כי "אריאל היה מלאך עבור המשפחה. בהינף יד בא מלאך רע ולקח לנו אותו. נהנינו ממנו עשרים ואחת שנים". לדבריו "הוא היה צריך להשתחרר והיו לו הרבה תכניות. מצמרר לדבר עליו בלשון עבר". מסתבר שאריאל כבר תכנן את הטיול הגדול לדרום אמריקה ובהמשך אף רצה ללמוד עריכת דין.

גם בני כיתתו מיאנו להאמין: "זה פשוט לא הגיוני. כמו חלום בלהות. אנחנו בכלל לא מבינים איך אפשר לדבר עליו בלשון עבר. זה בלתי נתפס", סיפרה בת כיתתו.

בשבת שלפני כן חגגה לאריאל משפחתו יום הולדת עשרים ואחת. "כולם באו, עשינו על האש והייתה אווירה נהדרת", סיפר בן דודו, "עכשיו זה נראה כאילו באנו להיפרד. גורל אכזר. זה שבר נוראי".

בדצמבר 2017, כחודש לאחר התאונה, פרסם בדף הפייסבוק שלו אורי כדורי משיח - אוהד נלהב של מכבי תל אביב - הודעה שבה פנה לאוהדים והזכיר להם כי למחרת מתקיים טקס באצטדיון בנתניה לזכרו של אריאל, "החייל והאוהד המושבע", ואיחל "חיבוק חזק לדני ורחל ההורים ולמשפחת הרוש היקרה". אורי הופיע בפוסט כשהוא לובש חולצת מכבי צהובה שעליה הודפסה תמונה של אריאל, בליווי הכיתוב הבא: "אריאל הרוש / נאהב ונזכור לנצח". עוד כתב אורי בפוסט: "אוהדי מכבי משפחה אחת, מחבקים את המשפחות ומנציחים את החברים".

ב-23.2.2018 נערך מרתון תל אביב. חבריו של אריאל הרוש השתתפו באירוע, הם רצו את חצי המרתון לזכרו.

באפריל 2018 פורסם בדף הפייסבוק "אח שיודע" סרטון לזכרו של אריאל, המשקף את ההווי בסוללת התותחנים שבה שירת, שם נכתב: "סרטון לזכרו של לוחם תותחנים, סמ"ר אריאל הרוש ז"ל, בן עשרים ואחת במותו, שנהרג בתאונת דרכים במהלך פעילות צבאית בצפון הארץ בנובמבר האחרון. מסורת ה'קיר-בורגר' של הסוללה הוקדשה לזכרו לאחר מותו ושמה שונה ל'אריאל-בורגר'". ניתן לצפות בסרטון גם באתר יוטיוב.

ביום הזיכרון שחל באפריל 2018, ערכה מחלקת הנוער של מועדון מכבי תל אביב טקס במתחם האימונים בקריית שלום לזכר אוהדים שנפלו. בטקס נכחו שחקני המחלקה, הצוות המקצועי ועשרות הורים. נציגי שחקני מחלקת הנוער הקריאו דברי זיכרון לנופלים, בהם סמ"ר אריאל הרוש, שעליו נאמר: "אריאל ז"ל היה מנוי עוד מגיל תשע וליווה את מכבי למשחקי בית, משחקי חוץ וגם במסעות האירופיים. כשהיה בצבא, דאג להתעדכן עם אביו דני באופן קבוע בתוצאות הקבוצה אותה הוא כל כך אהב". במעמד זה הוקראו שמותיהם של אוהדי ושחקני מכבי תל אביב שנפלו במהלך שירותם הצבאי והוחלט כי מעתה והלאה המועדון, קרן מכבי תל אביב ועמותת "אחים לסמל" ינציחו את שמם, שנה אחר שנה, בשם משפחת מכבי תל אביב.

באתר האינטרנט "תמיד תותחן" של חיל התותחנים ועמותת יד התותחנים מוקדש לזכרו של אריאל דף נופל ב"גלעד לזכרם", שבו פרטיו, תמונות ואפשרות להדליק נר זיכרון.