תפריט נגישות

רס"ב רון משיח ז"ל

רון משיח
בן 33 בנפלו
בן רבקה ואברהם
נולד בחולון
בי"ט בחשוון תשל"ג, 27/10/1972
התגורר בגדרה
שרת בחיל האויר
נפל בקרב
בי"ט באב תשס"ו, 12/8/2006
במלחמת לבנון השנייה
מקום נפילה: יעטר
באזור לבנון
מקום קבורה: חולון
חלקה: 9, שורה: 3, קבר: 3.
הותיר: אשה - סיון, הורים ושני אחים - מוטי ודב

קורות חיים

ילדנו האהוב רון נולד ביום שישי י"ט בחשון תשל"ג (27.10.1972) בשעה 1:30 בצהרים בבית החולים 'הקריה' בתל אביב, כבן הזקונים להוריו רבקה ואברהם משיח ואח למוטי ודובי.

רונן היה תינוק יפהפה עם שיער ארוך וגם פלומה בגבו. אני זוכרת ששאלתי את הרופא אם הפלומה תנשור, ובשיבא אמרו עליו האינדיאני בוכה.

ילד מלא חיים אנרגטי, רץ על קצות אצבעותיו ותלתליו החומים מתנפנפים ברוח. בגן הטרום חובה קראו לו המוכתר, המנהיג של גן ויקי. מלא מרץ ושובב וכבר אז הילדים אהבו אותו ונהרו אחריו, הוא לא היה אלים, לא היכה לא קילל ולא כעס, כזה היה גם בבגרותו. וכן קסמו.

הוא היה ילד עצמאי, רצה לקנות מתנות ליום ההולדת לבד ולבחור לבד. הוא אהב בעלי חיים, לצערי לא יכולתי לקנות לו חיית מחמד. במקום זה קנינו אקווריום עם הרבה דגים והוא טיפל בהם במסירות כמו בכל דבר שעשה.

הוא אהב את המקצועות הטכניים, והצטיין בהם. הכין דברים יפים בעבודות יד, צייר על חרסינה וכתב אמא אני אוהב אותך, הוא הכין גם אהיל ממקרמה. הוא למד בבי"ס חנקין בחולון. בבחינה הפסיכומטרית של ביה"ס הוא קיבל מקום ראשון בכשר טכנולוגי.

עוד בהיותו ילד קטנטן, הוא בנה דגמים רבים ומורכבים מלגו. אהבת חייו היו מסוקים ומטוסים, כל קירות חדרו היו מקושטים בפלקטים של מסוקים ומטוסים. הוא המשיך בביה"ס הולץ עמל ת"א, שם הוא סיים את ביה"ס כהנדסאי תעופה. למד בעיקר על נושא היסעור, זה המסוק שקיפד את חייו.

הוא עבר קורס דאייה, היה מדריך טיסנים, הוא בנה מטוס פנטום יפה ורצה להביאו למוזיאון חיל האויר לתחרות מטוסים אך לא הספיק לסיימו. הרבה שנים היה מונח בבתינו עד שהעברתי אותו לביתו בגדרה, חבריו בבסיס חיל האויר צבעו את המטוס, משם הועבר למועדון הטייסת ומאוחר יותר הועבר למוזיאון חיל האויר, לידי יעקב טרנר והוא אמר ששם יהיה המקום הנאות ובאחד הימים הוא יזמן את משפחתנו למוזיאון.

רון עבר גם קורס צלילה, הוא היה מוכן לנסות כל דבר וכעס עלינו שאנחנו לא יודעים לחיות ולהנות מהים.

עוד בהיותו ילד היה אהוב ואהב את כל חבריו, והיו לו הרבה חברים. הם סיפרו עליו דברים מדהימים לאחר מותו.

בצבא הסדיר שירת בבסיס תל-נוף, ובצבא הקבע בטייסת 114. הוא אהב את הטייסת, הוא השתתף והתנסה בכל מיני פעולות מסוכנות מעבר לגבולות המדינה ויש לו הרבה תעודות הוקרה ותעודות למופת, וכאלו שעדיין לא מגלים. הצטרף באומץ לב נדיר והיה מתנדב לכל מיני מבצעים ונפגע אם לא בחרו בו. חוץ מכל התכונות היפות שאמרו עליו כגון: אוהב בריות, עוזר בכל, טוב במידה לא רגילה, סבלן וסובלן, דואג לפקודיו שאהבו אותו מאוד, והם כתבו עליו שאהבו אותו ושהיה בשבילם יותר מכל דבר.

הוא היה קצין ג'נטלמן, צנוע, שקט, לא מתנשא, לא אלים בשום אופן, נימוסי, והחברים קראו לו "גבר גבר" ולא בשמו רון.

בבסיס הטייסת הכיר את קצינת השלישות - סיון - התפתחה ביניהם אהבה ובתאריך 27.3.2003 הם נישאו וחיו כשנתיים וחצי באושר ואהבה בביתם היפה בגדרה. את הדירה היפה רון קנה וטיפח עוד לפני נישואיו לסיון. הדירה הייתה אחת מאהבות חייו. הוא טיפח את ביתם והשקיע בו הרבה.

סיון למדה באוניברסיטה ועבדה משרה חלקית, ורון עבד קשה לפעמים עד עשר בלילה. באחרונה הם ציפו לתינוק. אין לתאר את ההתרגשות והאושר בציפייה לתינוק. הם הסכימו ביחד על שם שיקראו לילד. רון תכנן בעבורו תחביבים כגון: דייג או טייס ויידע את כל חבריו על התינוק.

סיון היתה בחודש החמישי להריונה כשרון נפל והמסוק שלו התרסק ע"י טיל, בדרום לבנון, במלחמה השנייה שם. הוא נפל בגיל 34.

הכאב והצער הם נוראיים. זו אבדה קשה ונוראה לכולנו, כולנו אבלים, דואבים ומתגעגעים לבחור הנהדר האהוב הזה. אבדנו בן נפלא, סיון איבדה בעל אוהב ואהוב. האחים איבדו אח יקר ואהוב, בן זקונים שכל כך היה אכפת לו על כולם. חן ונדב ילדי מוטי, אחיו הבכור שהעריצו אותו. בעיקר הבן שיוולד בשעה טובה, איבד אבא נהדר אוהב וגם רון יקירנו לא יזכה לראות את בנו בכורו שכה השתוקק לו.

רון בלבנו חי לנצח נאהב ונזכור את הבחור היפה עם העיניים היפות ובעל האישיות האנושית, היפה והגבר המיוחד הזה.

בניית אתרים: