תפריט נגישות

סמל אלברט ברטו ברוך ז"ל

אלברט ברוך
בן 29 בנפלו
בן ויטה ויצחק
נולד בבולגריה
בכ' בכסלו תש"ה, 6/12/1944
התגורר בתל אביב - יפו
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' 54
התגייס ב-פברואר 1962
נפל בקרב
בכ"א בתשרי תשל"ד, 17/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 5, שורה: 6, קבר: 8.
הותיר: אישה, שלושה ילדים והורים

קורות חיים

אלברט, בן ויטה ויצחק, נולד ביום כ' בכסלו תש"ה (6.12.1944) בבולגריה, ועלה עם משפחתו ארצה בשנת תש"ח (1948), בהיותו כבן ארבע. את לימודיו היסודיים סיים בבית-ספר יסודי ביפו. ברטו, כפי שקראו לו חבריו ובני משפחתו, היה טוב-לב ואוהב-אדם. הוא היה נכון לסייע לכל מי שנזקק לעזרתו, ומעולם לא התחמק מעזרה לידיד. לאחר סיום לימודיו היסודיים החליט ברטו לצאת לעבודה, ולא להמשיך בלימודיו הסדירים, כדי לסייע לאביו בפרנסת המשפחה, וכדי לרכוש מקצוע, שבעזרתו יוכל לפרנס את עצמו ואת משפחתו בעתיד. הוא עבד כשוליה במכונאות, למד את המקצוע היטב והצטיין כאיש עבודה מסור וחרוץ.

התחביב האהוב עליו ביותר היה הדיג. הוא אהב את מרחבי-הים הפתוחים ואת השלווה בשעת העיסוק בדיג, ונהנה ביותר משהצליח להעלות דגים בחכתו.

אלברט גויס לצה"ל בראשית פברואר 1962 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס לנהגי זחל"ם, הוצב לשרת כנהג זחל"ם ביחידת שריון. לאחר שירותו הסדיר, היה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל.

עם שחרורו מצה"ל החל ברטו לעבוד ככבאי-אש במסגרת מכבי-האש. גם בתפקיד זה התנדב לכל עבודה מסוכנת, והיה מוכן לעמול ולעשות אפילו לאחר שעות העבודה. הוא נשא לאישה את חברתו רבקה, וברבות הימים נולדו לו שלושה ילדים - יצחק, רויטל ורינה. בזמן מלחמת ששת-הימים שירת ברטו בהג"א ואחרי כן חזר לשרת בשריון, וסיים את המלחמה כנהג זחל"ם בשריון. הוא נחשב חיל טוב, נאמן ומדייק במילוי משימותיו. בעיקר הצטיין בנכונותו לעזור לחבר לנשק בשעת משבר או בעת האימונים הקשים. הוא נכון היה להתנדב לכל משימה, ועשה זאת מתוך אמונה עמוקה והכרה בצורך לשרת את המדינה כמיטב יכולתו.

במלחמת יום-הכיפורים השתתף אלברט בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני.

ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), בקרב שניטש ממערב לתעלת סואץ, נפגע אלברט בהפגזה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, שלושה ילדים והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד הגדוד של אלברט: "...יחד עמנו יצא למלחמה ושירת בנאמנות ובמסירות. כאשר נקרא, התנדב ללא היסוסים לצאת כנהג על אחד הזחל"מים שנשלח לעזרת יחידה שנועדה לפרוץ אל ממערב לתעלה.. אלברט ז"ל היה חייל עירני, נמרץ ומלא-התלהבות, ונכון לבצע את המוטל עליו".

בניית אתרים: