תפריט נגישות

רב"ט שלמה "מוני" בכר ז"ל

שלמה בכר
בן 19 בנפלו
בן פאני ואלי
נולד בחולון
בכ"ח באב תשי"ד, 27/8/1954
התגורר בחולון
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 401, גד' 9
התגייס ב-31.10.1972
נפל בקרב
בי' בתשרי תשל"ד, 6/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מעוז לחצנית
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 9, שורה: 4, קבר: 9.
הותיר: הורים ואח

קורות חיים

שלמה, בן פאני ואלי, נולד ביום כ"ח באב תשי"ד (27.8.1954) בחולון. הוא למד בבית הספר היסודי על- שם י' חנקין ואחר כך בבית הספר התיכון העירוני החדש, שניהם בעיר הולדתו. מוני, כפי שכינוהו בחיבה בני משפחתו וידידיו, היה ילד שקט וממושמע ובתכונות אלה הצטיין במשך כל ימי חייו. הוא היה אדם המגלה את חמודותיו לאט; אבל משעמדו על חינו המיוחד, שוב לא יכלו לעמוד בפני קסמו. הוא ידע כיצד להתחבב על חברי כיתתו ועל מוריו. בזכות פשטות הליכותיו וצניעותו היה ידוע כידיד נוח ונעים ורבים דרשו את חברתו. בדרכו השקטה, נהג לעזור לכל מי שנזקק לעזרה. הוא לא הבליט זאת ולא התפאר במעשיו. טבעי היה הדבר בעיניו, שעליו להושיט עזרה לאדם הנתון במצוקה. הוא היה תלמיד שקדן וחרוץ, שמוריו אהובים עליו והם אוהבים אותו. הוא אהב גם ספורט ומצא בעיסוק זה פורקן למרץ הנעורים שלו. בעיקר אהב לשחק בכדורגל. הוא היה חבר פעיל בקבוצת הנוער של "הפועל" חולון, אך כצופה במשחקי אחרים היה אוהד נלהב של קבוצת "מכבי" יפו. הוא העריץ את שחקניה ולא החמיץ אף משחק ממשחקיה. ידידיו הרבים מעידים עליו שהיה בוגר בהתנהגותו ובמחשבתו ובעל יכולת בתחומים רבים. בזכות ההערכה הרבה שרחשו לו ידידיו היה לאיש סודם, אשר לו יכלו לספר את בעיותיהם ולבטיהם. מוני ידע כיצד להקשיב בסבלנות. הוא גם ידע כיצד להעיר ואיך למתוח ביקורת על אשר שמע, בלי לפגוע. לא פלא הוא, שידידיו פתחו לפניו את סגור לבם. בבגרותו ובאישיותו המאוזנת ידע להרגיע, לעודד ולהציע דרכים לפתרון הבעיות שהתעוררו. קשרי הידידות שיצר היו קשרים לאורך ימים וגם מותו לא מסוגל להשכיח אותו מלב ידידיו המבכים אותו. הוא היה בן מסור ואוהב להוריו ואח טוב לאחיו. קשרים מיוחדים נוצרו בין מוני לבין בני משפחתו. אחיו הצעיר ממנו בשש שנים, בטח בו בכל ונהג להתייעץ אתו לפני כל מעשה או החלטה. הוריו רוו נחת מדאגתו הרבה להם. אם יצא לזמן מה אל מחוץ לביתו, תמיד דאג להודיע במכתב או בטלפון, היכן הוא, מה מעשיו ומה שלומו. הוא נהג זהירות ברגשותיהם של הוריו והקפיד מאוד במילוי מצוות כיבוד אב ואם. כשהיה תלמיד בכיתות האחרונות של בית-הספר התיכון השתוקק לשרת בחיל השריון.

מוני גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1972 והוצב לחיל השריון. לשירות הסדיר בצה"ל התגייס ברגשות מעורבים. מצד אחד גאווה ועניין גדול בעולם החדש שנפרש לפניו, ומצד שני קשתה עליו מאד הפרדה מן הבית. הוא שמח והתגאה בזכות לשרת בין חובשי הכומתות השחורות. תנאי השירות הקשים והאימונים המפרכים לא הרתיעו אותו ולא גרעו מהתלהבותו וממסירותו. החלטתו הייתה נחושה למצוא את עתידו בחיל הזה. לאחר הטירונות השתלם בקורסים למקצועות השריון ובעיקר כנהג טנק וכטען-קשר. בזכות התנהגותו השלווה והמתונה ברגעים קשים של לחץ ידעו חבריו לצוות, שאכן "יש על מי לסמוך.. " הוא ניחן בכישרון הנדיר להפיק טוב מכל מצב ולהתאים עצמו לתנאים קשים בזריזות, במיומנות וללא פחד. בזכות בגרותו הנפשית קנה לו גם בצבא ידידים רבים, מפקדים וחברים לצוות כאחד. למרות הצלחתו לא זכה להגשים את חלומו על עתיד ארוך בחיל האהוב עליו.

במלחמת יום- הכיפורים השתתף בקרבות הבלימה הקשים באיזור מעוז "לחצנית", צפונית לקנטרה.

ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה והוא נהרג במקום, וביום 14.7.1974 הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית- שאול. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

בניית אתרים: