דב פורת פורטנוי ז"ל

קורות חיים

דב, בן יצחק וחוה, נולד בח' בתשרי תש"א, (10.10.1940), בתל אביב. גדל בחולון, למד בבית הספר היסודי ביאליק והמשיך לתיכון בקיבוץ עברון.

הוא שירת בצבא במסגרת הנח"ל. בשירות מילואים דב השתתף במלחמת ששת הימים, והיה בין הראשונים להגיע לכותל המערבי.

כשנה לאחר השחרור מצה"ל דב נישא לנעמי ובני הזוג הקימו את ביתם בחולון, שם נולדו ילדיהם ליאת ועומר.

במשך שנים ארוכות הוא עבד בחברת סולל בונה, במחלקת הכבישים והעפר בתפקיד מנהל עבודה. השתתף בהקמת פרוייקטים רבים, בהם שדות התעופה באופירה ובימית. זמן מה לפני מותו החל דב בהקמת פרוייקט נתיבי איילון, שאת סיומו לא זכה לראות.

במסגרת תפקידו, ביקר בכל רחבי הארץ ורכש חברים רבים, יהודים, ערבים ודרוזים.

דב היה איש משפחה מסור, בעל שמחת חיים, חוש הומור וקסם אישי רב. הוא התברך בכשרונות רבים. ציוריו עטרו את הבית והוא היטיב לנגן בחלילית ובאורגן, למרות שמעולם לא למד לנגן. הוא גם בורך בקול ערב, והיטיב לשיר. דב אהב את החיים, אהב לטייל בחיק הטבע, לבשל ולבלות בחיק המשפחה, אשר הייתה עבורו הכל. הוא חינך את ילדיו לאהבת המדינה, והיה שייך לדור בוני הארץ האידיאליסטים.

בי"ב בתשרי תשמ"ז, (15.10.1986), נסע דב בחברת בני משפחתו להשתתף בטקס ההשבעה של בנו עומר, טירון בחטיבת גבעתי. לאחר הטקס, בהמתינם ליד רחבת האוטובוסים, נזרקו לעבר הקהל שלושה רימונים. מהתפוצצות נפגעו אנשים רבים. דב נפצע קשה מאוד בחזה ופונה לבית החולים, אך שם נפטר מפצעיו.

דב היה בן 46 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחולון.