קורות חיים
יאיר הררי ז"ל, חי את מדינת ישראל והקדיש לה את כל כולו.
עוד בהיותו נער, לפני קום המדינה, גויס מתוך ההכשרה של הפלמ"ח ליחידה הערבית שקמה באותם ימים. ביחידה זאת שירת זמן רב מאוד מעבר לקוי האויב תחת סיכון רב כשהוא זאב בודד בשטח.
הוא חי כערבי בין ערבים תוך בדידות מוחלטת וסכנת נפשות כדי שיוכל לתרום למדינה ולחיים טובים יותר של הדורות הבאים שיבואו אחריו.
בשנת 1957 גויס לסיירת מטכ"ל שהוקמה באותם ימים והיה לאורים ותומים של היחידה בנושא הסתערבות. בכל הצמרת המודיעינית הלך שמו לפניו והוא היה נערץ על חייליו שהפכו עם השנים לאנשי מפתח בצמרת הצבאית והפוליטית.
עד יום מותו הקדיש את כל מעשיו למען המדינה והצבא וגם בהיותו חולה נערכו אצלנו בבית "ביקורי עבודה" מטעם גורמים צבאיים שונים שביקשו את עזרתו.
בערב הזיכרון לכבודו, שערכו חברי "היחידה" ביום השלושים למותו, נאמר לנו שוב ושוב שאת מעלליו לאורך השנים יוכלו אולי רק נכדינו לשמוע מאחר שמעשיו משמשים עדיין אבני דרך לרבים אחריו, וכי עלינו להסתפק בידיעה שפעילותו הייתה חשובה מאוד.
אבא תרם למדינה הרבה יותר ממה שאפשר להתחיל ולתאר ותמיד חי בצניעות ובענווה ולא חיפש לו כתרים.
ביחידת המודיעין היו שורשיו, ואצל הבכירים והמבוגרים שנותרו מקהילת המודיעין דאז, עדיין שמו אומר הרבה.
כאמור, אבא היה מאבני הדרך של המדינה ושל קהילת המודיעין, וחובה עלינו בדור הזה לדאוג ששמו ומעשיו יונצחו לעד ויהוו דוגמה לדורות הבאים.
אמנם הוא לא נהרג תחת אש, אבל חי כל החיים תחת אש, וזאת הסיבה שחלה והלך לעולמו טרם עת.