סגן יצחק (איציק) אוחנה ז"ל

קורות חיים

איציק נולד בתל-אביב, ב-11 ביולי 1963, בן בכור למרגלית ויוסף אוחנה. את ימי ילדותו הראשונים עבר בכפר שלם בתל-אביב, שם גר עם ההורים בבית הסב והסבתא.

בעודו ילד עברו ההורים להתגורר בחולון, שם גם נולדו האחים שמוליק ואיל, והאחות לימור.

איציק היה ילד פיקח, אח טוב ומגן, ושובב לא קטן.

בילדותו למד איציק בבית הספר "ויצמן" בחולון. בנעוריו החל ללמוד בפנימיית "בזק" בירושלים, אך בשל הגעגועים לבית החם בו גדל, עזב את הפנימייה לאחר שנה. את לימודיו בתיכון המשיך בבית הספר "אורט" בחולון, עד לגיוסו לצה"ל.

גם בנעוריו היה איציק נער פעלתן, שובב, מוקף בחברים, אוהב ספורט (כדורסל, כדורגל ועוד), אוהב טיולים, ואוהב בנות. בין שתי מערכות היחסים הרציניות בחייו - עם ויקי סולומון, ועם לימור מלכי - רכש איציק ידידות רבות.

בשלושה בנובמבר 1981 התגייס איציק לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה. צבא, כמסגרת, עשה לו טוב.

הוא התבגר מאוד, קיבל בקלות אחריות והתקדם די מהר. הכשרתו הצבאית כללה קורסים מקצועיים בחיל, והכשרה פיקודית בקורס מ"כים/צנחנים. איציק עבר קורס קציני אג"מ וקורס השלמה חילי בחיל ההנדסה.

ב-7 ביולי 1983, כשהוא בן 20, קיבל את דרגת הסג"מ, לגאוות כל המשפחה.

איציק מילא מספר תפקידים כקצין, בהם מפקד מחלקה, סגן מפקד פלוגה, סגן מפקד השלמה לקציני הנדסה, וראש מדור מבצעים במפקדת חילות השדה, בראשיתה.

במהלך שירותו השתתף איציק במלחמת לבנון שהחלה ב-1982. הוא השתתף בקרבות רבים ועבר תקופה לא קצרה בלבנון. כחייל ומפקד פופולרי זכה להערכה רבה מחבריו לשירות. במהלך המלחמה אף נפגש עם יוסי, אביו, בלבנון. האב, שהיה בשירות מילואים, עשה הכל כדי למצוא את איציק ולוודא כי שלומו טוב.

סיום ארבע שנות שירותו בצה"ל, ב-3 בנובמבר 1985, לא היווה סוף הדרך הבטחונית בחייו של איציק. כחודש בלבד לאחר שחרורו מצה"ל, כבר התגייס לשרת בשירות הבטחון הכללי - השב"כ. דרכו בשירות עלומה ברובה, כמובן.

איציק שירת כאיש שטח וזכה להערכה רבה ואהבה רבה הן מחבריו והן ממפקדיו.

ביום שלישי, ה-27 בינואר 1987, במהלך השירות, נפגע איציק אנושות. הוא הובל לבית החולים "איכילוב" במצב של פגיעה מוחית קשה, ובעצם ללא סיכוי לחיים. להערכת הרופאים שעותיו היו ספורות. בני המשפחה ההמומים, בראשם אבא ואמא, נאספו לצידו. גופו החסון והחזק לא נכנע בקלות. באורח פלא נמשכה שהותו בבית החולים שמונה ימים.

מאות בני משפחה וחברים מילאו את חדרי ההמתנה בבית החולים. חבריו לשרות בשב"כ לא הפסיקו לדאוג למצבו, ולכל הנוכחים, 24 שעות ביממה. ייאוש ותקווה מילאו את הלב חליפות.

ביום שלישי, ה-3 בפברואר 1987 - ד' בשבט תשמ"ז, נקבע מותו.

איציק הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בחולון, בטקס צבאי מלא, ובנוכחות אלפי חברים ובני משפחה. הותיר אחריו אב ואם שבורים, שני אחים ואחות המומים וכואבים, ובת זוג - לימור. בן 23 שנים, שישה חודשים ו-23 יום היה איציק במותו.

יהי זכרו ברוך.