סגן גד גדי דביר ז"ל

קורות חיים

בן יהודית ומנחם, נולד ביום ב' באדר א' תשכ"ב (6.2.1962) בבית החולים "בילינסון", להורים תושבי חולון. גדי גדל בחולון ובעיר זו רכש את השכלתו, מגן הילדים הוא המשיך בבית הספר היסודי "שפרינצק", ולאחר מכן סיים את בית הספר התיכון "מיטרני". גדי הצטיין בלימודיו, היה אהוב על חבריו ומוריו והתבלט בנכונותו לעזור לרעיו.

כשלמד גדי בכיתה ח', נכנסה לכיתה מורה מחליפה, שלא הצליחה להשתלט על ילדי הכיתה. גם גדי היה בין המפריעים. כדי להעסיקו, הטילה עליו המורה לכתוב עבודה בנושא: הברית בין גרמניה ורוסיה במלחמת העולם השנייה והפרתה על ידי הגרמנים. גדי הכין עבודה רצינית, הרצה אותה בפני כיתתו בלא התערבות המורה וזכה על כך למחמאות רבות.

גדי היה פעיל בתנועות הנוער החלוציות, תחילה היה חבר בתנועת "הנוער העובר והלומד", ואחר כך הצטרף עם בני כיתתו לתקופה קצרה ל"השומר הצעיר". הוא נטל חלק בפעילות החוג לקליעה של הגדנ"ע, סיים קורס מתנדבים במגן דוד אדום, וחמש שנים תרם מזמנו ל"משמר האזרחי" בחולון. הוא סיים גם קורס ממושך במסגרת גדנ"ע צלילה. גדי היה ספורטאי מחונן, ועסק בפעולות ספורט מגוונות לחשל את גופו לקראת הגיוס. לשם כך, הוא השתתף במרתון הכינרת, השתתף בצעדות, בצליחת הכינרת, במשחה עמק חפר ועוד.

במסגרת לימודיו בבית הספר התיכון השיג גדי ציונים גבוהים במיוחד בהיסטוריה, כלכלה ומדעי המדינה. בוויכוחים הסוערים שהתנהלו בכיתה על נושאים אקטואליים עקרוניים, שהועלו על-ידי המורים, הייתה התייחסותו עניינית וממצה ותרמה לליבון הנושא. גדי הרבה להביע את דעתו מעל גבי עלוני בית הספר, והשתתף בחידונים שנערכו מטעם בית הספר. קבוצתו זכתה במקום הראשון בתחרות חידונים בין בתי ספר תיכוניים. בשנת לימודיו האחרונה, הוא קיבל זימון למבדקים ליחידה מובחרת בצה"ל ועמד בהם בהצלחה.

במחצית יולי 1980, מיד לאחר בחינת הבגרות האחרונה, גויס גדי לצה"ל והתנדב לשרת בסיירת מטכ"ל. במהלך הגיבוש נפצע, אושפז ונאלץ לוותר על השירות ביחידה מובחרת זו. הוא לא נרתע, והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. לאחר שסיים בהצלחה קורס מ"כים וקורס פלסים, צורף גדי ליחידת החבלה המוצנחת של חטיבת הצנחנים. מפקדיו, שעמדו על סגולותיו כאדם וכלוחם, המליצו עליו כמועמד טבעי לקורס קצינים.

גדי השתתף במלחמת שלום הגליל. תחילה לחם בגיזרה המזרחית, ולאחר רצח באשיר ג'מאייל, הוא נכנס עם הכוחות למערב ביירות ואף נטל חלק בקרבות הרחוב שניטשו בכורניש מזרעה. עם תחילת היציאה מלבנון, חזר גדי לבית הספר לקצינים לסיום קורס הקצינים. כשסיים את הקורס, הוא נשאר להדריך בבית הספר תקופה מסוימת, ואחרי-כן חזר לחטיבתו והיה למפקד צוות לוחמים בפלוגת החבלה המוצנחת. גדי היה מסור במיוחד לחייליו ולתפקידו, והקדיש להם את מירב מאמציו. וכך, כאשר הוטל עליו על ידי מפקדו למצוא שטח אש לאימונים, ונתברר כי אין באפשרות היחידה להקצות לו רכב צבאי לשם כך, לא היסס גדי ויצא למשימה זו ברכב המשפחתי.

ביום ח' באלול תשמ"ג (16.8.1983), יצא סג"מ גדי ברכב המשפחה למלא את משימתו ובאותה נסיעה נפל בעת מילוי תפקידו. לאחר מותו הוא הועלה לדרגת סגן. גדי הובא למנוחת עולמים בבית הקברות האזרחי בחולון, ליד החלקה הצבאית, כדי שיוכל להיטמן ליד אחיו גיל שעדיין לא מלאו לו 14 שנים ושנספה יחד עמו בתאונה. גדי השאיר אחריו הורים ואחות. בן 21 וחצי שנים הוא היה במותו.

במכתב תנחומים למשפחה האבלה, ציין מפקדו ביחידת החבלה המוצנחת: "...את גדי הכרתי לפני כשנה... אולם ככל שנתארך הזמן הלכה וגברה היכרותנו וכן הלכה וגברה לה הערכתי אליו, ראשית כאדם ואחר כך כקצין וכמפקד, ויותר מכול - כמנהיג בעל שיעור עצום של דוגמה אישית ועקשנות במובן החיובי של המילה... זכורה לי במיוחד פעילותו של גדי בלילות לבנון החשוכים והקרים במוצב 'שולמית' המושלג והצפוני ביותר בגיזרתנו. גדי היה ער רובו של הלילה, מסתובב, שומר ומוודא שהכול בסדר... ידעתי שכל שאני צריך לומר לגדי בקשר למשימה זו או אחרת זה רק 'בצע אותה', וכל השאר בידיו שלו, במרץ בלתי נדלה ובדחיפה קדימה של כל דבר שאפשר לקדמו".