תפריט נגישות

סגן דרור יפה ז"ל

דרור יפה
בן 21 בנפלו
בן חנה ויצחק
נולד בתל אביב
בי"ג בטבת תשי"ב, 11/1/1952
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 201
התגייס ב-יולי 1970
נפל בקרב
בי"ג בתשרי תשל"ד, 9/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אם אח ואחות

קורות חיים

דרור, בן חנה ויצחק ז"ל, נולד ביום י"ג בטבת תשי"ב (11.1.1952) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "רמז" בחולון וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "בויאר" בירושלים, במגמה המתמטית-פיסיקלית.

דרור היה הרביעי לבני משפחת יפה. האב, שהיה ממייסדי קיבוץ נען ושירת שנים אחדות במחלקה הערבית של הפלמ"ח, חינך את בניו לאהבת ארץ-ישראל ועמה. דרורי הילד התגלה כבעל דמיון עשיר, דרך התבטאות רבת-עוצמה וכושר מנהיגות.

כשהיה בן חמש נפטר אביו ממחלה ממארת ודרור מצא מורה ויועץ באחיו הבכור חיים, אשר ניסה לסייע לאחיו הצעירים להתגבר על אובדן אביהם. היה זה חיים שהשפיע, יותר מכל, על מהלך חייו של דרור ועיצב את אישיותו.

דרור היה תלמיד מצטיין והגיע להישגים מעולים בלימודים. מוריו מעידים כי היה עירני וחריף מחשבה, בעל הבנה ותפיסה מהירה והרשים את כל שומעיו בדיעות שהשמיע. גם אורחים שבקרו בכיתת הלימודים ועשו בה שעה קצרה, מיהרו לעמוד על יכולתו והעידו עליו כי ניגן "כינור ראשון" בכיתה. כבר בתקופת לימודיו בבית-הספר היסודי התגלה כאדם המוכן תמיד לבוא לעזרת כל נזקק ולסייע לכלל.

הוא התנדב לעזור במועדון העיוור בחולון והגיש עזרה וסיוע לכל דורש. דרורי החל ללמוד בבית-הספר התיכון "בויאר" גם כאן התגלה כתלמיד מבריק, שניחן בהבנה ובפקחות והצליח לנסח את דיעותיו המקוריות והחדשניות בצורה שעניינה ורתקה את מוריו ואת חבריו ללימודים. הוא היה הרוח החיה בחבורת התלמידים, שהתגוררה בפנימייה ליד בית-הספר, השתתף בפעילות חברתית ותרבותית, והיה, הראשון, למעשי קונדס ולתעלולים שעשו הנערים. אך, יחד עם זאת ידע לנהוג ברצינות בוגרת וברגישות. הוא נבחר להיות יושב-ראש מועצת-התלמידים של בית-הספר ובתפקיד זה הצטיין באחריות ציבורית, ביזמה ובכושר מנהיגות.

כן היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד והתנועה המאוחדת והרבה לעסוק בספורט ובעיקר באתלטיקה קלה ובכדורסל. בחדרו ניתן לראות עשרות תעודות, המעידות על הישגיו המעולים בתחרויות ספורט.

עם סיום לימודיו בבית-הספר התיכון ביקש להמשיך בלימודים באוניברסיטה, במסגרת העתודה האקדמית, אולם לאחר, שעמד בהצלחה גדולה במבדקי הטיס החליט לעשות את אשר נראה לו נכון יותר באותה שעה והתגייס לשירות בצה"ל.

דרור גויס לצה"ל בסוף יולי 1970 והתקבל לקורס טיס. הוא עמד בהצלחה בשלבים הראשונים והקשים של הקורס. השתתף בקורס צניחה וזכה לענוד כנפי צנחן. בזכות הצטיינותו הרבה במקצועות הלימוד הריאליים שימש מדריך לחבריו לקורס.

אולם, בתחילת דרכו בקורס הטיס חלה אחיו חיים במחלה ממארת. מחלתו של אחיו, שהשפיע על דרך חייו ועיצב את דמותו, השאירה את רישומה על דרור, שניסה לעשות כמיטב יכולתו כדי לסייע לאחיו, אולם ניצב חסר אונים מול תוצאות המחלה הקשה. בימים טעוני-מתח אלה ביקש דרור לעזוב את הקורס המתיש ורב הסיכונים ולעבור לחיל אחר, כדי לחסוך מאמו מתיחות נוספת וכדי לא להיות נתון הוא עצמו לסכנת מוות, שתשאיר את האם בודדה, אם יקרנו אסון. היה זה דווקא אחיו, אשר ממיטת חוליו שכנע את דרור להמשיך בקורס.

דרור הוסמך כנווט והוצב לטייסת "פנטומים". במלחמת יום-הכיפורים פעל דרור כנווט במטוסי חיל האוויר, שהוזנקו נגד האויב בסיני. הוא מילא את תפקידו במיומנות וביעילות ועשה את כל אשר הוטל עליו בשלמות ובדייקנות. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) יצא דרור לגיחה מבצעית מעל תעלת סואץ. מטוסו הפציץ כוחות מצריים כדי למנוע את חדירתם לעומק סיני. בפעולה זו נפגע המטוס ודרור הוכרז כנעדר. אחיו החולה, חיים, ראה את עצמו כאחראי לנפילתו של דרור ועקב כך החמירה מחלתו וביום 2.2.1974 נפטר ממחלתו. עוד בטרם תמו ימי האבל על מותו של חיים הגיעה הידיעה כי נמצאה גופתו של דרור. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "דרור היה מאותם צעירים טובים ומבטיחים. תקופה לא ארוכה הספיק להיות איתנו, אך זו הספיקה לו כדי ללמוד ולהשתלט על המערכות המתוחכמות של ה"פנטום" והמכשירים המסובכים שבתא הנווט. כל אלה עשוהו לנווט מבצעי כשיר... דרכו של דרור הייתה פתוחה לפניו, ונכונו לו תפקידים חשובים ומשימות מעניינות באוויר ועל הקרקע. אך הגורל רצה אחרת".

בני משפחתו של דרור הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו; אמו הקימה קרן מלגות לילדי העובדים באוניברסיטה בתל-אביב. לזכר בנה חיים, שנמנה עם סגל העובדים הבכירים של האוניברסיטה ועמד באמצע עבודת הדוקטורט

שלו, ולזכר בנה דרור. בכך הנציחה את זכר שני הבנים, שחייהם היו שלובים אלה באלה, ומותם מצא אותם יחד.

בניית אתרים: