סגן אליעזר חזן ז"ל

קורות חיים

בן יהודית ומרדכי חזן. נולד ביום י"ג בכסלו תרצ"ג (12/12/1931) בסלוניקי ביוון. עלה לארץ עם הוריו בהיותו בן חצי שנה.

למד בבית הספר היסודי "השחר". לאליעזר היה כשרון מדהים לציור, למרות שכתב ביד שמאל היה מסוגל לצייר בשתי ידיים. המורה לציור "ברגר" היתה מציירת את התפאורות להצגות של תיאטרון "אוהל" בתל אביב, והיא לקחה את אליעזר לעבוד איתה בציור התפאורות. בהיותו נער התגלו בו כשרונות שונים כמו ציור, נגינה וכתיבת לחנים. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי "השחר" למד בבית הספר המקצועי "שבח".

בפרוץ מלחמת הקוממיות בהיותו בן ט"ו-ט"ז בלבד לחם בכפר הערבי יהודיה (אשר כיום נקרא יהוד)במסגרת האצ"ל.

עוד בהיותו תלמיד היה בין חובבי הרדיו הראשונים, בנה את המשדרים בעצמו ויצר קשר עם חובבי רדיו רבים בחו"ל. נרשם למועדון קלוב התעופה בתל אביב בין הראשונים. בתחרות טיסנים הוא זכה להיות "אלוף ישראל" ובעתון נכתב כי "חזנציק" גבר על אלוף ישראל בשנים האחרונות "ירקוני".. לימים נעשה למדריך בקלוב התעופה ועל כן הוריו תרמו גביע נודד על שמו בתחרויות לדאיה ולבניית טיסנים של גדנע אויר שנערכו מידי שנה בחופשת חנוכה. לאחר שנפל הגיע חברו, חובב רדיו מקפריסין והביא גביע נוסף על שמו וגם הוא נמסר לתלמידים המצטיינים כגביע נודד.. לימים הופסקו התחרויות והגביעים נעלמו.

לפני התגיסותו לצה"ל הספיק גם לעבוד לצרכי תחביביו, כחרט וכחשמלאי.

כשהתגייס צורף לחיל האויר. בשנת 1952 סיים קורס טיס מס' 6 וחתם לשרת בצבא הקבע לשנתיים נוספות. בחופשותיו היה מדריך במועדון קלוב לתעופה בתל-אביב...

ביום כ' בכסלו תשי"ד (27.11.1953) נפל בשעת מילוי תפקידו. חברו - שדיבר עמו דקות לפני מותו ולפני עלותו לטיסתו האחרונה - מספיד אותו (בין היתר) בדברים הבאים:

"חבר המשווע לסדר, אדם שאפר או בדל סיגריות של ריצפת החדר, דיים לקלקל לו את מצב רוחו למשך מחצית השעה הבאה. אדם שחוש הסימטריות, הסדר והנקיון המופתי היו טבועים עמוק באופיו.

בחברה, בחדר הלימודים, אם היית בקירבתו, מובטחת היתה לך עזרה תיאורטית מבוססת על ידיעה יסודית בחומר. לרוב היה ההסבר מתובל בחוש הומור המיוחד לו המורכב גם הוא משמות והגהים לרוב במבטא צרפתי לתוספת, אשר לשליטתו בחומר ודרך לימודו: בעזרת עברו כבוגר ביה"ס "שבח" וחבר ותיק ודואה מובהק ב"קלוב הישראלי לתעופה" היה בין "הרוכבים" בקורס. נוסף לכך שקידתו וניהול מחברותיו היו למופת ולדוגמא ליתר.

הכל תוך כדי ענווה ושום שמץ של רצון להתבלט. הוא היה מאותו סוג של טייסים שהדחיפה לטייס לא באה להם מן הרדיפה אחרי הרפתקנות, התבלטות או ברירה כספית, הוא היה מאוהב בטייס עוד מילדותו, ואפשר היה לראות זאת גלויות לפני כל טיסה ואחריה.

כאמור היה בחור יסודי ותכליתי: קליעה, רדיו, צילום, בניית מודלים.

היה לומד, שוקד ומתעניין ולעולם לא על מנת שיורו עליו באצבע וישבחוהו, אלא פשוט חבב זאת בעומק ליבו.

חברנו אליעזר חזן ימנה תמיד בין חלוצי האוויריה העברית ובוניה.

בשביל חבריו ישאר תמיד אותו "חזנציק" שנוכל להתגאות כי אכן היה חבר באותו קורס שהיינו אנחנו. תנצב"ה."

חברו לטייסת



הוריו שדאגו לשמר את זכרו היקר, תרמו את כל כספי הפיצויים שקיבלו עבורו, למועדון גדנע אוויר והקימו מועדון על שמו בקריה בתל אביב (הציוד למועדון נתרם על ידי הוריו).

לאחרונה נהרס המבנה לטובת התפתחות העיר מול מגדלי עזריאלי וכך נעלם זכרון אחרון זה עוד בטרם עברו 50 שנה לנפילתו.