תפריט נגישות

מפקח יצחק קוזי ז"ל

יצחק קוזי
בן 31 בנפלו
בן מטילדה ומשה
נולד בתורכיה
בי"ג בסיון תשט"ו, 3/6/1955
התגורר בנצרת עילית
שרת במשטרת ישראל
יחידה: מחוז צפוני
התגייס ב-1979
נפל בעת שירותו
בג' באלול תשמ"ו, 6/9/1986
מקום קבורה: נצרת עילית
הותיר: אשה - פנינה ושני ילדים - משה ושלום

קורות חיים

יצחק קוזי ז"ל נולד בעיר איזמיר שבתורכיה בתאריך 3.6.1955. למד בבית הספר היסודי בתורכיה. בתקופה זו בתורכיה היה פעיל בתנועת בית"ר ותיכנן לעלות לארץ ישראל. אחיו הקדימו ועלה ארצה, דבר שאיפשר ליצחק לבוא לביקורים בישראל. כתוצאה מביקורים אלו גמר אומר לעלות ארצה. את חלומו מימש בשנת 1970, שבה עלה ארצה במסגרת עליית הנוער.

יצחק עלה ארצה לבדו, יחד עם מספר חברים מתורכיה. בארץ בחר ללמוד בפנימיית "נעורים" בנתניה, במגמת טכנאות מטוסים. בעלותו ארצה בקושי ידע יצחק עברית, ובתוך זמן קצר השתלב בלימודים ואפילו הפך בסוף אותה שנה לתלמיד מצטיין. מכך אנו למדים על הרצון העז ודבקות במטרות שהציג לעצמו.

מבחינה חברתית יצחק ז"ל בלט תמיד בזכות אותו חוש הומור שאסף סביבו את כל חבריו. יצחק התחבב על כל סגל ביה"ס והרגיש בפנימיה כביתו.

הוריו של יצחק לא עמדו בגעגועים כשיצחק עלה ארצה, וכעבור שנה ויתרו על כל רכושם ועתידם ועלו ארצה. הדבר הביא לאיחוד המשפחה, דבר שהיה מקודש בעיניו של יצחק.

יצחק סיפר תמיד על תקופת לימודיו בפנימייה בגעגועים מלאים לאותה תקופה ולאותם אנשים. בסיום לימודיו בהצלחה, התגייס לצה"ל, לטייסת בחצור, בתפקיד טכנאי מטוסים - עבודה אחראית מאד, ואותה מילא יצחק בדייקנות ומסירות, תוך ויתור על חייו הפרטיים, דבר שגרם למפקדיו להעריכו וכתוצאה מכך נבחר לחייל מצטיין. יחסיו עם מפקד הטייסת היו מעולים, עד כי איפשר לעצמו לנזוף במפקד הטייסת על הזנחת אלמנת חייל מהטייסת שנספה.

גם בצה"ל בלט יצחק מבחינה חברתית, הן בגלל חוש ההומור והן בעקבות העובדה שהיה טבח מצטיין שכל אשה לא היתה מתביישת בתבשיליו.

לאחר סיום שירותו בצה"ל הוצע לו לחתום קבע, אך יצחק סירב, בנימוק שלא רצה להיות אחראי לטעויות של טכנאים שעלולות לקפח חיי אדם. לאחר שחרורו ניסה יצחק למצוא את עצמו בעבודה סוציאלית ואף התקבל, אך לבסוף הגיע להחלטה להתגייס למשטרה שבה ראה את ייעודו.

עוד בתחילת שירותו במשטרה בלט יצחק מכל חבריו, ומפקדיו ראו בו פוטנציאל לקידום. יצחק השקיע את כל כולו בעבודתו כחוקר ולמד את הנושא ביסודיות רבה ובדייקנות. את תפקידו הראשוני במשטרת ישראל מילא יצחק כחוקר שדגל בערכים של צדק חברתי ובשמירה על חברה הוגנת וצודקת. חשב שבכוחו לשנות נורמות התנהגות במשטרה, אך מהר מאד השכיל להבין וללמוד את כללי המשחק.

בעקבות כישוריו הומלץ על ידי מפקדיו ויצא לקורס סמלים בביה"ס הארצי בשפרעם. בקורס זה בלט יצחק בכושר קליטתו ולכן הוחלט על ידי פיקוד ביה"ס להשאירו בהדרכה. אופיו של יצחק היה אופי של מורה ומדריך, דבר שגרם להצלחתו בתחום. ליצחק היה כושר דיבור ושיכנוע, הוא ידע לקרוא בין השורות ולהקסים את כל שומעיו, ולכן עשה חיל בעבודתו.

בהיותו מדריך בשפרעם הדריך מחלקות שונות כגון: חוקרים, בילוש, סיור, שוראים. מפקד ביה"ס הוקסם מאישיותו ולא רצה לוותר עליו, לכן הגיע להסדר שיצחק ישמש כספרן וכמדריך. גם בתפקיד המינהלי הזה השכיל יצחק להפיק תועלת, הן אישית והן לסובבים אותו.

תקופת היותו ספרן תרמה רבות להתפתחותו המקצועית והוסיפה לו עוד מימד מקצועי מעיסוק בעידכון בנושא חוקים, פסקי דין וכו', דבר שבזכותו זכה יצחק להיות תלמיד מצטיין בקורס קצינים.

כמו כן התמקצעותו הביאה להתייעצות של קצינים וחוקרים בנושאים השנויים במחלוקת. למי שלא הכיר את יצחק נראה יצחק מבחינה חיצונית כשוטר קשוח למראה, שממלא את עבודתו ביעילות וברצינות, והדבר גרם לשנאתו על ידי העבריינים ושוטרים חסרי מוסר עבודה, אך מי שהכירו זכה ממנו ליחס חם, אוהב, מגן ואנושי.

בהיותו בשפרעם הכיר את אשתו לעתיד פנינה, ואח"כ גם הועסקו יחד בעבודה מעשית ברמת גן. התחתנו בתאריך 10.9.81. חיפשו דירה באזור קרוב לשפרעם, שם שירת יצחק, ולבסוף החליטו ובחרו בנצרת עילית.

בשנת 1984 יצא יצחק לקורס קצינים יעודי. בקורס זה התחבב על כל חבריו ומפקדיו, בלט ברמת ידיעותיו ובחוש ההומור ובעקבות עובדות אלו סיים את קורס הקצינים כחניך מצטיין מחלקתי.

בתחילה לא רצה לצאת לקורס מחשש שבמידה ויצטרך להיות קצין ירצה לשמש דוגמא, ועקב כך ייעדר מהבית ויתמסר כל כולו למשטרה, אך בעקבות שכנועים נעתר ויצא לקורס.

בסיום קורס הקצינים נבחר יצחק לשרת כקצין חקירות בתחנת טבריה. בגלל מזגו הנוח וידיעותיו בלט יצחק בתחנה והתחבב על מפקדיו ופקודיו. תקופת השירות בתחנת טבריה היתה תקופה קשה, אך מהנה לגביו. בהיותו קצין חקירות בלט יצחק כמפקד קשוח כלפי עבריינים וכשומר על עקרון שיוויון לכולם בפני החוק.

בתקופה זו הזניח יצחק את בריאותו והסרטן החל להתפשט בגופו, עד שנפטר בשלהי 1986. יצחק מת בקדושה, כאשר בערב יום שבת הדליקה אשתו נרות שבת בחדר, חברו משולם הגיע ברגל לצורך עשיית קידוש שבת ויצחק הבחין בנעשה סביבו באותה עת. התפללנו ליציאת נשמתו הקדושה. ה' שגאל אותו מייסוריו, רוח ה' תניחנו בגן עדן, שם תהיה מנוחתו, ונשמתו תהיה צרורה בצרור החיים, אמן.



(מתוך הפתיחה שכתבה אשתו פנינה לחוברת "כך נזכור אותך קוזי" שיצאה לזכרו)

בניית אתרים: