קורות חיים
בת יעקב-שמואל ומלכה. נולדה ביום י"ב באדר תר"צ 1930 בעיירה דובובה בחלק הקרפטורוסי של מחוז מרמרוש, אז צ'כוסלובקיה, וב-1937 עלתה לארץ עם הוריה שהתישבו בתל-אביב. אחרי סיום בית-הספר העממי למדה בגימנסיה "תלפיות" ומגיל 14 ואילך כבר נודעה בסגולותיה המיוחדות. ברוכת כשרונות ובעלת אופי חזק.
מתוך רצון לוהט לחיות במולדת חופשית באמת הצטרפה למחתרת לח"י, בה פעלה בכינוי "אריאלה". רכשה חברים וחברות לתנועה, חינכה והדריכה אותם בכשרון והצלחה לאהבת הארץ ולצדק סוציאלי בה. רוב השפעתה נבע מהתכונה לקיים תחילה את אשר הטיפה לחניכיה, וכך שימשה להם למופת. גם אחיה הגדול, אשר קשרי ידידות עזים היו ביניהם, נמשך אחריה.
כאשר האח נשפט למאסר בגלל החזקת נשק ניסו הוריה להוציאה מהתנועה. אך כשהעדיפה לחיות מחוץ לביתם, בבתי ידידים שהבינו יותר לרוח בניהם ובנותיהם, השלימו הוריה עם רצונה העז. בחורף עלתה לירושלים לפי צו מפקדת לח"י. השתתפה בפועל בקרבות צובה, מלחה, דיר-יאסין, ליפתה, וביתר כיבושי לח"י. שפעה והשפיעה מרץ ואומץ במלחמת גבורה למען חירות ירושלים. ברשימות יומנה באו לידי ביטוי רחשי לבה צמא החיים והיופי וקסום החזון הלאומי. ביום 15 במאי 1948 פרצה בין הראשונים לכיבוש נוטר-דם, כקרש קפיצה לכיבוש העיר העתיקה. בימי ההפוגה ירדה לבקר אצל הוריה וחזרה לשירות בירושלים.
בימיה האחרונים שימשה כאחראית למחסן הנשק במחנה לח"י ונספתה בהתפוצצות, כשחברים לא דייקו בשמירת ההוראות לזהירות, ביום י"ח בתמוז תש"ח. היתה קבורה בסנהדריה בירושלים. ב-26.9.1951 הועברה להר-הרצל בירושלים.