תפריט נגישות

סמל יעקב כץ ז"ל

יעקב כץ
בן 24 בנפלו
בן מרים ושמחה
נולד במוצא
בי"ד בתמוז תרפ"ד, 16/7/1924
שרת בהגנה
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ד באייר תש"ח, 2/6/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: ירושלים
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: א, חלקה: 1, שורה: 8, קבר: 3.

קורות חיים

בן שמחה ומרים. נולד בי"ד בתמוז תרפ"ד (1924) במוצא. אביו היה ממיסדי המושבה ודור שלישי בארץ, ואמו - מבנות-חדרה הראשונות. ימי ילדותו עברו עליו בכפר-מוצא ועקרון - במשק-החלב של ההורים. ב-1937 עברו הוריו לגבעת-שאול שבירושלים, ויעקב, אשר נתיתם מאביו, קיבל עליו את עול דאגת המשפחה. למד בבית-הספר, עבד בחלוקת חלב ועם זה למד את מקצוע הרדיו-טכניקה במכון-הערב הטכני "ירושלים" והיה מבוגרי המחזור הראשון.

במאורעות 1936 היה מרכז מחלקת האיתות של שכונות ירושלים המערביות, מתקין זרקורים ופעיל בקבוצת קשר. בתקופת מלחמת-העולם השניה ולאחריה עבד בשירות ממשלת המנדט כטכנאי רדיו וטלגרף. מעטים ידעו שמכשירי הרדיו שהשמיעו את קול המחתרת היו מעשה ידיו. חלומו היה יסוד תעשית סרטים בארץ ואמנם השתתף בהכנת הסרט העברי "בית אבי", אך לא זכה לראותו על הבד.

בפרוץ מלחמת-השחרור לא ידע יעקב מנוחה יומם ולילה. היה מסייר ושומר, מדריך חברים לאחוז בנשק ולתקנו, מותח קוי חשמל, מתקין פעמוני אזעקה ופועל במקלע היחיד שהיה אז באזור. בין פעולה אחת לשניה היה עובר בשכונה ומחלק חלב, כדי להקל על אמו העמלה. מפקדיו העריכו את כשרונותיו הרבים ותוך כדי זמן קצר עלה לדרגת מפקד מחלקה. אך יעקב לא הסתפק בהגנת השכונה ותבע להעבירו לקווי החזית הקשים יותר. בכ"א באייר תש"ח, ביום נפול העיר העתיקה וצאת תושביה בשבי האויב, פעל יעקב בראש מחלקתו בבית טאנוס, מול חומות העיר העתיקה. כשעמד למסור הוראות פעולה לפקודיו פגע בו כדור ופצעו פצעים אנושים. נלקח לבית-חולים ושם נותח. מת בכ"ד באייר תש"ח (2.6.1948). היה קבור בשייך באדר א'. ב- 10.9.1950 הועבר להר הרצל בירושלים.

בניית אתרים: