רב"ט שלום "אולי" הופמן ז"ל

קורות חיים

בן דויד ומלכה. נולד ב-27.4.1930 בלייפציג שבגרמניה ובסוף 1934 עלה עם הוריו לארץ. במהרה נעשה "צבר" לכל דבר. כשגמר את בית-הספר העממי בפרדס-חנה נמנע ממנו, מסיבות חמריות, להמשיך בלימודים. עבד זמן קצר בשדה-התעופה ואחר-כך בליטוש יהלומים בנתניה ובתל-אביב. מיזג באפיו כובד-ראש ועליזות-נעורים ולשם שמירה על עצמאותו השתדל לפתח את יכלתו לבל יזדקק בשום פעולה לפנות לעזרת הזולת. עוד בבית-הספר נכנס לגדנ"ע וסיים קורס מ"כ.

ב-1947 רצה להתגייס לפני הגיעו לגיל הגיוס. מפקדיו סירבו לוותר עליו בגדנ"ע ולבסוף נמצאה פשרה, שבתור ספורטאי מאומן ב"הפועל" ושחיין טוב יצורף לפל"ים.

האימון וההדרכה, בתפקיד מ"כ, למגויסים צעירים (בחוף הרצליה ובגבעת אולגה) לא סיפקו אותו, כי רצונו היה עז להשתתף בפועל בקרבות ולא לצאת ידי חובה בהכשרת אחרים ללכת אל החזית. משנודע לו כי חבריו לשעבר נמצאים בהכשרת גבע שבמסגרת הפלמ"ח, הצטרף אליהם כדי להשתתף עימהם בקרבות ואחרי הניצחון - גם בהתנחלות על הקרקע. במכתב להורים הביע את שמחתו, שמצא סוף-סוף את מקומו הנכון ואת חבורתו הנכונה. אך אל הנחלה לא בא עימהם. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 18-17 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים.

שלום היה בנופלים, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948), עת ניסה עם עוד שניים מחבריו לאסוף חבר פצוע (שלושתם חברי הכשרת גבע), נפל עם חבריו ונקבר ברחובות. הובא למנוחת עולמים ביום י"א באדר תש"י, (28.2.1950) בבית הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.