תפריט נגישות

סמ"ר יוסף משה ז"ל

יוסף משה
בן 21 בנפלו
בן קליר ומשה
נולד בתל אביב
בכ"א באלול תשי"ב, 11/9/1952
התגורר בחולון
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 14, גד' 184
התגייס ב-9.11.1970
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: החווה הסינית
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אב, אם ואחות
בעל צל"ש אלוף הפיקוד

קורות חיים

יוסף, בן קליר ומשה, נולד ביום כ"א באלול תשי"ב (11.9.1952) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "מגינים", ובבית-הספר התיכון "קוגל" בחולון. בבית-הספר התיכון כתב עבודה גדולה על הנושא "התורה המדינית של האיסלאם", בעזרתו של מחנכו ומורו להיסטוריה, יהושפט נצר. בין יוסי ובין המורה נוצרה מערכת יחסים עמוקה מאוד, גם מחוץ לכותלי בית-הספר. במלחמת יום הכיפורים נפלו התלמיד ומורו. השניים שהיו מאוחדים ברוחם ובנשמתם. על יוסי סיפרה אחותו: "הוא היה קשור מאוד למשפחה, ויותר נכון אנחנו היינו קשורים אליו. שפע של אהבה וחום היה בבית. הרבה זמן ומחשבה הקדיש יוסי לסידור כל פינה מפינות הבית. בשבילי היה כמו אב. תמיד דאג לכל ענייני, ותמיד הייתי פונה אליו בכל בעייה. ביודעו כמה דואגים לו ההורים, נהג להתקשר הביתה לעתים תכופות בהיותו בצבא. ההתחשבות בזולת הייתה טבועה בדמו. יוסי הסתפק במועט ושמח בחלקו. את עיקר זמנו הקדיש למשפחה וללימודים. כששב הביתה לחופשות, התמלא הבית בחיים חדשים, בחדוות נעורים. הרבה חברים היו לו, וכולם היו בני בית אצלנו. יוסי אהב את החיים, את המרחבים. את הים והשדות. הוא היה צמא דעת ותמיד נטל עמו ספרים לקריאה בשעות הפנאי. תלמיד מצליח היה, אהוב על מוריו, על קרוביו ועל ידידיו". יוסף גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס נהגי טנק, קורס תותחני טנק וקורס למקצועות הטנק. על כך סיפרה אחותו: "הוא אהב את הצבא ואת החיל בו שירת. היה שריונר אמיתי, תותחן מצטיין". והוסיף חברו אלכס: "על עבודתו בצבא מיעט לדבר, אך לפעמים, כשכבר פתח את פיו, נצנצו עיניו והוא אמר: 'אין לך מושג איזה תענוג זה כשאתה מכוון נכון ומעלה את המטרה באש'.

בחופשות היינו נפגשים כידידים ותיקים. קרה לא פעם שקיבל חופשות שלא מן המניין. יוסי לא נהג להסביר. רק מפי חבריו נודע לי, שהיו אלה חופשות-פרס על הצטיינותו באימונים. קרה שישבו קצינים בכירים ביחידה שלו בסיני, ודנו על המפה בפיתרון בעייה טכנית, שבה עלו מספר טנקים שלנו על מארב שריון אויב בכמות עצומה. אז אמר המג"ד בבדיחות הדעת: 'מה הבעיה? נביא את משה יוסף והוא יציל אותנו מכל העניין'.

יוסי עשה הכל בצנעה ולא אהב להתבלט, אך נוכחותו הורגשה תמיד. רציני מאוד היה במעשיו, ומעולם לא גרס שיש תפקיד גדול ותפקיד קטן. כל תפקיד מילא כראוי, באותה תשומת לב ובאותה דבקות המיוחדות לו. במלחמת יום הכיפורים שירת כתותחן טנק בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע בקרב ונפל.

על לחימתו האמיצה בקרב הוענק לו ציון לשבח מטעם אלוף הפיקוד. והרי תיאור המעשה לפי נוסח תעודת הציון-לשבח: "בליל 6-7 באוקטובר 1973, שימש סמ"ר יוסף משה ז"ל כתותחן טנק, בכוח שלחם באזור "החווה הסינית". סמוך לשעה 01:00 יצא הכוח למשימת סריקה באותו אזור, ובמהלך פעולה זו נפגע הטנק שלו.

תחת אש כבדה של האויב, נחלץ סמ"ר יוסף משה ז"ל עם צוותו מתוך הטנק, והמשיך בלחימה מהקרקע, מול אויב עדיף, עד שנפגע ונפל. במעשיו הוכיח סמ"ר יוסף משה ז"ל אומץ לב ומסירות". הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

בניית אתרים: