תפריט נגישות

סא"ל עמנואל עמי לטוביצקי ז"ל

עמנואל לטוביצקי
בן 43 בנפלו
בן הדסה ומשה
נולד בפולין
בכ"א בטבת תש"ח, 3/1/1948
התגורר בהוד השרון
שרת בחיל שלישות, חיל כללי
יחידה: נקח"ל 8580
התגייס ב-אוגוסט 1966
נפל בעת שירותו
בכ"ח באב תשנ"א, 8/8/1991
מקום נפילה: ישראל
מקום קבורה: הוד השרון
הותיר: אישה, שני ילדים, אם, אחות ואח - ציפורה ועמיהוד

קורות חיים

בן הדסה ומשה. נולד ביום כ"א בטבת תש"ח (3.1.1948) בעיר ורוצלב שבפולין. הוא היה הצעיר בבני המשפחה. בהיותו בן תשע עלה לארץ עם

משפחתו. את לימודיו בבית-הספר היסודי החל בפולין ועם עלייתו לארץ המשיך את לימודיו בבית-הספר 'גורדון' בחולון ולאחר-מכן בבית-הספר התיכון 'קוגל' במגמה ספרותית. שמו בפולין היה מרק ובבואו לארץ שינה שמו לעמנואל. עמנואל גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1966. בעת שירותו השתתף במלחמת ששת-הימים. לאחר סיום השירות עבד בבנק ביום ולמד משפטים בערבים.

בתקופה זו לקה במחלת סרטן הריאה, נותח לשוא והבריא אחרי סידרת הקרנות. החלמתו נחשבה לנס רפואי.

הוא סיים את לימודיו והתחיל את הסטאז' שלו במשרד עורכי דין. בתקופה זו הכיר את דניאלה ובשנת 1975 נשא אותה לאישה.

בשנת 1976 נולדה טלי ולאחר שלוש שנים נולד מיכאל (מיקי). בשנת 1978 הצטרף עמי לשירות בצבא הקבע. את דרכו הצבאית החל במת"ש והמשיך בנציבות קבילות חיילים, כראש מדור. שלוש שנים אחר-כך הגיע לפרקליטות הצבאית, שם שירת כשבע שנים. באפריל 1991 חזר לנציבות בתפקיד ראש ענף פניות, בדרגת סגן-אלוף. בתפקידו זה אהב לעזור לחיילים במצוקותיהם ולייצגם בפני המערכת.

בל"ג בעומר בשנת 1985 השתתף עמי ביום ספורט ביחידתו ואחרי משחק כדורגל לקה בהתקף לב. הוא התאושש מהתקף זה וחזר לפעילות רגילה, אך מאז היתה לו תחושה שימיו ספורים. עמי לקה בהתקף לב נוסף, בזמן העבודה. הוא אושפז בבית-החולים איכילוב, שם הוחלט על ניתוח מעקפים דחוף. לאחר הניתוח התגלו סיבוכים. שבועיים לאחר-מכן, ביום כ"ח באב תשנ"א (8.8.1991) נפטר, כתוצאה מתסחיף בעורק הריאות. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בנווה הדר שבהוד השרון. השאיר אחריו אישה, שני ילדים, אם, אחות ואח - ציפורה ועמיהוד.

עמי היה איש שקט וצנוע, שחייך יותר מאשר צחק, בעל ערכים של שוויון וחופש הפרט וחוש צדק מפותח מאוד, שלעתים עורר בו זעם וייאוש לנוכח המצב הפוליטי בארץ. הוא היה בקיא בספרות ובקולנוע ואהב תיאטרון ומוזיקה. היה סקרן מטבעו ותמיד מעודכן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב נציב קבילות החיילים דני מט:

"...בתחילת אפריל 1991 חזר עמנואל ז"ל לתפקיד ראש ענף פניות בנציבות. בתפקיד זה ועד לאשפוזו... ביצע עמנואל ז"ל את תפקידו תוך הבחנה מעולה באיתור הבעיות שבהן נתקל, תוך גילוי רגישות, מקצוענות ונועם הליכות. הנני מביע את צערי העמוק...".

מפקדו ב'יעוץ וחקיקה', ברוך אברהמי, כתב: "רק לאחרונה שמעתי בכאב את אשר אירע לעמנואל: איש טוב היה עמנואל. איש עם שכל טוב ותכונות יפות. אהבתי להיוועץ בו בשאלות שונות והערכתי את שיקול דעתו ורוחב ידיעותיו. רבים כמוני אהבו אותו, את השקט שבו, את מזגו. סבלן היה ועם זאת דבק בעקרונותיו. אדם עם ערכים ומטען. תמיד אפשר היה לשמוע ממנו על תרבות ועל ספר. אתם יכולים להיות גאים בעמנואל. כך נזכור אותו תמיד".

בניית אתרים: