טוראי גדליה פרמינגר ז"ל

קורות חיים

בן רוזה ושמעון, נולד ביום ז' בחשוון תר"ץ (10.11.1929) בעיר צ'רנוביץ, רומניה. החל ללמוד בבית-ספר יסודי, אך לא הספיק לסיימו. במלחמת-העולם השנייה הרגו הגרמנים, שפלשו לרומניה, את שני אחיו. הוא, הוריו ושלוש אחיותיו נכלאו במחנה-הסגר באוקראינה. שם מתו כל בני המשפחה והוא נאסף על-ידי דודיו.

עם תום המלחמה חזר לרומניה וב-17.7.1944 עלה ארצה במסגרת עליית-הנוער עם ילדי טרנסניסטריה. בארץ התחנך במוסד "עליה" אשר בפתח תקווה. דודו רצה לקחתו אליו לארצות-הברית, אולם גדליה סירב לעזוב את הארץ. היה ירא-שמים ותלמיד מצטיין וראשון בכיתתו. בשקט ובהתמדה עשה את דרכו בחיים ובלימודים. כארבע שנים שהה במוסד עד פרוץ מלחמת-העצמאות.

על אף גילו הצעיר התגייס לפלוגה דתית של הפלמ"ח, עבר אימונים צבאיים בשדה אליהו ושירת בחטיבת "יפתח". גדליה, שלחם כמקלען, השתתף בקרבות משמר העמק ומלכיה. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל י"א בתמוז תש"ח (18-17 ביולי 1948), לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" פלי באת שילתא ומשלט אל בורג' בחלקו המזרחי של רכס קוריקור, כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת.

גדליה נשלח להודיע שעל מחלקתו לסגת, בדרכו פגע כדור בראשו והוא נפל, עם רבים מחבריו.

ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

גדליה היה ירא שמים, באמונה ובתום, ושומר מצוות באהבה, גם את המצוה הזאת הלך לקיים!! "ללא קדיש אב וללא בכי אם ילדים שמתו על קדוש העם" ורק חבריו מחנכיו ישאו אתם תמיד את זכרו. ת.נ.צ.ב.ה.

גדליה פרמינגר ז"ל - הינו "נצר אחרון" למשפחתו אשר חוותה את אימת השואה ונספתה בשטחי הכיבוש הנאצי, עלה לארץ, התגייס לצה"ל ונפל בקרבות בתקופת מלחמת העצמאות.

בנפילתו, נכרת הנצר האחרון של המשפחה.