סגן משה ממון ז"ל

קורות חיים

משה נולד בקריית חרושת בשנת 1937, בן להורים יוצאי בולגריה. הוא גדל בכפר חיטין עד הגיעו לגיל 9, משם עברה משפחתו להתגורר במושב כפר נטר בשרון, בו בגר והתחנך. המשפחה ניהלה משק חקלאי והוריו של משה היו חקלאים עד יום מותם.

לאחר שסיים את לימודיו בביה"ס התיכון החקלאי "מקוה ישראל", התגייס משה לחיל השריון ושרת בגדוד 82 של חטיבה 7 תחת פיקודו של משה בריל (בר כוכבא).

במבצע קדש (1956) לחם כמט"ק בקרב המפורסם לכיבוש סכר הרואיפה בו זכתה הפלוגה ומפקדיה בצל"ש פלוגתי מטעם אלוף גייסות השריון. לאחר מבצע קדש יצא משה לקורס קצינים, והפך למפקד מחלקה. הוא שרת שנתיים נוספות בצבא הקבע והשתחרר בדרגת סגן. משה היה חייל ומפקד מצטיין, אחראי ומסור לתפקידו, הוא שימש דוגמא לחייליו במזגו הטוב, קור רוחו, בסבילותו ובדייקנות בה ביצע את משימותיו.

כשהשתחרר מהשירות הצבאי החל לעסוק בארגון חוגים פוליטיים לצעירים ועבד כמפיץ ראשי של עיתון ידיעות אחרונות באזור חיפה וסביבתה. בתחילת שנות ה 60- הכיר את אורה ונשאה לאשה, ובשנת 1963 נולד בנם הבכור ערן.

במלחמת 6 הימים (1967) השתתף משה כמפקד מחלקת טנקים בקרבות לכיבוש רמת הגולן במסגרת גדודו, גדוד 377 של חטיבה 37 . פלוגתו השתתפה בכיבוש מוצבי קלע וזעורה והיתה הראשונה להכנס לעיר קוניטרה.

הגדוד נשאר להחזיק את הקו ברמת הגולן תקופה ארוכה.

כחצי שנה לאחר מכן נולד בנו השני נעם.

משה היה חובב טיולים וספורט ושיחק כדורסל וכדורעף. כיליד הארץ ובן מושב חינך את ילדיו לאהבת המולדת ובסופי שבוע נהג לטייל עם המשפחה לאורכה ולרוחבה של הארץ.

בשנותיו האחרונות העמיק את עסקיו והתמקצע בתחום המכירות והשיווק.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים מיהר להתייצב בגדודו הותיק ושובץ כמפקד מחלקה. אור ליום ראשון ה 7/10/73- יצא הגדוד על זחלים ועשה דרכו לעבר דרום רמת הגולן ללא מודיעין מוקדם ומבלי לדעת שהסורים כבר פרצו והשתלטו על שטחים נרחבים ברמה. בשעות הצהריים המאוחרות הגיע הגדוד לאיזור אל-על והחל לנהל קרב בלימה מול השריון הסורי המאיים לשטוף את מורדות הגולן אל עמק הירדן. במהלך קרב עיקש מול כוחות סורים עדיפים נפגע הטנק של משה פגיעה ישירה בצריח. משה ואיש צוות נוסף נהרגו.

בסופו של יום התקדמות הסורים נבלמה והם נסוגו לאחור.

משה היה בן 36 בנופלו, הותיר אחריו אשה ושני בנים, אח ואב והובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בנתניה בו קבור גם אחיו שנהרג בשרותו הסדיר בשנת 1958.

בתום המלחמה כתב מפקד הגדוד, בן ציון פדן, למשפחה:

משה ז"ל היה קצין שריון ותיק, מנוסה ולמוד קרבות. לאחר שנים רבות של שרות ביחידה, מיהר להתייצב ויצא עם פלוגתו, למלחמה. איש מאיתנו לא הבין את חומרת המצב עד שנתקלנו בכוחות האוייב.

הכניסה לקרב היתה חדה וחריפה. משה לחם בקו הראשון וכך נפל.

בשעות גורליות אלה נבלם השריון הסורי והחל לסגת. יהי זכרו שמור בליבנו.

בשנת 2010 הוקמה אנדרטה לזכרו בשולי קיבוץ משמר העמק, מקום מגוריהם של שני בניו.

המיזם פרי עמלו של בנו בשיתוף ידידי המשפחה כולל סלע בזלת מרמת הגולן ופינת ישיבה מעגלית.

על הסלע נחקקו מילותיו של בית מתוך שיר שנכתב לזכרו ע"י אורה, אלמנתו:

תרמילו על כתפו הוא הלך אל ההר

על מפלצת פלדה הוא עלה ודהר

והלכו עמו חג ושמחה וריחו של הסתיו

הוא הלך והוא בן ל"ו