28.11.46
ישנם הרבה דברים רציניים, עצובים ושמחים וסתם דברים ושיחות שהעלו הרבה ונתנו הרבה, וכרגע אני חוזר מאסיפה יפה, רצינית ונוקבת. מספר רב של חברים באופן יחסי השתתפו בה בצורה נאה ובוגרת ויש לך גם מזה הרגשת ספוק רבה, יהיה טוב! זוהי סיסמתי.
האהל נורא לא מסודר. אתאר לך קצת ממה שנעשה מסביבי.
מימין המיטה של ע. לא מסודרת. ממול ישנה מזודה עם ערימת בגדים הפוכים. אותו דבר גם בצד שמאל, ליד מיטתי. הכסא, שעליו אני יושב מחזיק מעמד, אבל בקושי. הסדין של ב. עדיין משמש לנו בתור מפת קסמים (כרגע זה הצד ה-16) על השולחן 4 קופסאות סיגריות ריקות, ראי מלוכלך, סכין גילוח ישן, שיריים וניירות של סוכריות ושוקולדה שאכלנו לפני שבוע ושני מסרקים. על הרצפה אני כבר מתבייש לספר. ואחרי הכל, נחמד מאוד, והתאהבתי באוהל נורא ונדמה לי, שלא אעזבהו לעולמים.
החתולים עוד מוסיפים לבקר אותנו כרגיל ואמש בא גם כלבלב של אסף לחסות בצל קורתנו. לעתים, מזדמן לנו גם בן אדם.
וטוב לנו גם ככה
על תכניתך אומר לך גם אני משהו. רבות חשבתי על דבר מעין זה. אף כי לא, במסגרת של "הרחבת המושב". קשה מאד להחליט. איני רוצה להשלים עם כך שתם פרק חיים מסוים אצלי. יתכן, שאני אף מפחד מזאת, כי בלי ספק זה רגע די מכריע בחייו של כל אחד. אך טוב ואף טוב מאד לצלול בתוך עולם דמיונות שכולו אושר וטוב... אך אם נחליט עליה יחד ונשאף לה ונחתור אליה בכל כחותינו, ונגשימה.
מתוך הספר 'צבי כרמלי - נר לזכרו'
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.