אלבום תמונות
הדרך ארוכה היא ורבה,
כשהגבול שלך הם השמיים,
רק מי ששורשיו באדמה,
יכול בבטחון לפרוש כנפיים.
המרחקים הולכים ומתקצרים,
והזירה לעד איננה נחה,
בין הרגישות לבין הנחישות,
כל העיניים נשואות אליך מח"א.
הקרב אולי עוד ימשך שנים,
אבל היום נסירה את הכובע,
צריך להיות חלוץ בנשמתך,
כדי לצאת היום ממנו על הגובה.
הדרך ארוכה היא ורבה...
בין הפצצת הכור במרחקים,
לבין מסוק זעיר בלב הקאסבה,
לא הטייסת היא החשובה,
אלא חשוב יותר מי האדם שטס בה.
הקרב אולי עוד ימשך שנים,
אבל היום נסירה את הכובע,
צריך להיות חלוץ בנשמתך,
כדי לצאת היום ממנו על הגובה.
תמיד נזכור ולא נשכח
משפחחת דויטש - 114