אלבום תמונות
21.3.93
לראות ילד - עושה לי צביטה בלב.
וילד מחייך - זו אשליה שמן הסתם,
ביום מן הימים - יהיה בה כאב,
וילד עצוב - מכאיב וגורם לשאול שאלות.
והכל כה בלתי צפוי,
ולמה ניתן לו לדאוג?
נרפד באהבה, ונעטוף בדאגה
גם אם זה נוגד הגיון של אם בריאה,
כי הרי המציאות לימדה ועודה ממשיכה,
מה צופן לו המחר, מי ידע?
ומדוע אני מרגישה שכולנו אותו מרמים?
שבגידולנו אותו ובחינוכנו אותו,
יש מן ההונאה ברבים!!!