תפריט נגישות

סמ"ר יקי יעקב לוי ז"ל

יקי לוי
בן 21 בנפלו
בן שושנה ומשה
נולד בתל אביב
בט"ו בשבט תשל"א, 9/2/1971
התגורר בחולון
שרת בחיל הקשר והתקשוב
יחידה: גד' חי"ק 376
התגייס ב-אוקטובר 1989
נפל בעת שירותו
בכ"ט באב תשנ"ב, 27/8/1992
מקום נפילה: נס ציונה
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: חולון
הותיר: אם-שוש מנור, אח-צחי לוי ואב משה לוי

קורות חיים

בן שושנה ומשה. נולד ערב ט"ו בשבט תשל"א (9.2.1971) בתל אביב. למד בבית-הספר היסודי 'חנקין' בחולון עד כיתה ג' והמשיך לימודיו היסודיים בבית הספר 'סוקולוב' בבת ים. את לימודיו התיכוניים עשה בבית-הספר 'מילטון' בבת ים במגמת אלקטרוניקה ומחשבים. יקי היה ילד נבון וסקרן, שידע לקרוא עוד לפני כניסתו לבית-הספר. מכיתה ג' אף החל להשתתף בחוגים לילדים מחוננים. כבר בשנותיו הראשונות הצטיין באחריות ובבגרות יוצאות-דופן. כשנולד אחיו צח, כארבע שנים אחריו, הוא דאג לו וטיפח אותו. למרות המשבר שחווה יקי כאשר התגרשו הוריו והוא עקר עם אמו ואחיו לבת ים, הוא הוסיף להצטיין בלימודים, בעיקר במתימטיקה, ולהיות פעיל ומקובל בחברה וחביב על המשפחה והחברים. תחביביו העיקריים בתקופת הנעורים היו ספורט - כדורגל ואתלטיקה, שחמט - משחק שבו הצטיין מילדות. אך לצד אלה החל גם לעבוד בחנות ספרים וצעצועים. המסירות והאכפתיות שגילה במקום העבודה שבו את לבם של בעלי החנות והם טיפחו וקידמו אותו כבן ולימדוהו את רזי עולם המסחר.

באוקטובר 1989 גויס יקי לצה"ל, לחיל-הקשר. הוא הוצב בפיקוד הדרום אך המרחק מהמשפחה הקשה עליו והוא ביקש לעבור לשרת ליד הבית, כך שיהיה קרוב לאם ולאח ויוכל לדאוג להם. בקשתו נענתה בחיוב והוא עבר לצריפין, שם טיפל במעבדה לציוד אלקטרוני, תפקיד שביצע במלוא המסירות והאחריות תוך סיוע לחיילים ומפקדים ביחידה. בזכות תפקודו המוצלח והצטיינותו בשחמט, נבחר לייצג את חיל-הקשר בתחרות שחמט בחודש יוני 1992. לאורך כל שירותו הצבאי מצא יקי גם את הזמן לעזור בפרנסת המשפחה ולנסות כוחו בתחומים חדשים ובעבודות שונות.

ביום כ"ט באב תשנ"ב (27.8.1992) נפל יקי בעת שירותו והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים ואח - צח. אמו הוציאה לאור ספר לזכרו.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "לאחר תקופה קצרה ביחידה התגלה יקי כחייל מסור, בעל כישורים מקצועיים בולטים, מוטיבציה ונאמנות לתפקידו. מעל לכול, נודע יקי כחבר מסור ודואג לחבריו, ולא פעם שימש מליץ יושר לחיילים אחרים בפני המפקדים. הצדק אצלו היה מעל לכל. פעלתנותו ורוח ההתנדבות שהיו בו ראוים לציון, הערכה וחיקוי".

בניית אתרים: