שמעל'ה, כן כינוהו הוריו ובני משפחתו, וכך כינוהו בחיבה חבריו ללימודים בגימנסה ובפלמ"ח. היה אהוד והתחבב מהר על כל מי שבא במגע עמו. אהבוהו מוריו ואהבוהו חבריו וחניכיו בתנועת "מחנות העולים".
יפה תואר וברוך כשרונות היה. בהיותו בן שבע שנים הגיע עם הוריו ארצה. באמצע שנת הלימודים הוכנס שמעל'ה לבית הספר ע"ש אחד העם בתל אביב - והוא ילד שנולד בגולת ליטא ושפת אמו אידיש בקהל "צברים" דוברי עברית. הוא נקלט יפה, תוך זמן קצר בלט בין התלמידים המצטיינים ביותר. הוא סיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה", ונבחן. בהתאם לתוצאות בחינות הבגרות ועל יסוד התקדמותו בשתי המחלקות העליונות - מגמה ריאלית כיוון חקלאי - זיכתה אותו תעודת הבגרות להתקבל בלי בחינות כניסה לאוניברסיטה בירושלים.
נער אציל ועדין היה, שקט ומתון וממעט בדיבור. אהבתו לארץ היתה עמוקה בנפשו. וכך הלך לפלמ"ח. בהיותו בגימנסיה הצטיין במתימטיקה. הוריו ובני משפחתו סברו כי מוטב שימשיך במגמה ריאלית. אולם הוא נמשך למגמה "חקלאית" מתוך הכרה כי החקלאות היא חיונית לפיתוח הארץ, יותר מכל. ושוב חזר אותו ויכוח כשסיים את התיכון; ניסינו להשפיע עליו להעדיף לימוד הנדסה על פי נטייתו וכשרונותיו. והוא בשלו! - הארץ זקוקה לקידום החקלאות ואמנם המשיך בלימודי החקלאות והכשיר את עצמו למחקר בתחום זה.
מאוחר יותר, לאחר גמר שנת השירות, הוצע לו, המשך השתלמות באוניברסיטת מונטריאל שבקנדה, כך יכול היה להיעזר בקרובי המשפחה שם. הוא מיאן לשמוע וראה בכך משום פגיעה בכבודו. הוא תיעב את עצם הרעיון של לימוד באוניברסיטות חוץ. כזה היה שמעל'ה. עם זאת הכין עצמו ותיכנן את המשך לימודיו באוניברסיטה; למען מטרה זאת אגר פרוטה לפרוטה מעמל כפיו - חלום שנגוז לעולמים!
אף כי היה בן יחיד להוריו, לא הסכים להשתמש בזכות זו, והמשיך ללכת מקרב אל קרב עם חבריו בפלמ"ח. הוא השתתף בקרב על משמר העמק. אחר כך, אף שהיה חולה זמן מה ושכב בבית החולים, יצא שוב לקרבות. לא היה זה סוד שהוא מוצב בחזית ממש והוריו חרדו לחייו. שבועיים לפני נפילתו ביקרה אמו בבית החולים הצבאי שבו היה מרותק למיטתו בחום גבוה. כעבור ימים אחדים הגיעה הבשורה המרה שאיננו עוד בחיים.
היה זה קרב אומלל, שהותיר הרבה נפגעים. גופותיהם של שמעל'ה וחבריו, שחיפו על נסיגת הלוחמים, נשארו בשדה הקרב על התל, המופנה ללבנון. מאוחר יותר, כאשר מלכיה נכבשה שנית בידי צבא ישראל, הוצאו הגופות ונטמנו בקבר אחים במשק מעוז חיים. באותו קיבוץ שממנו יצאו כלוחמים. הוא חי בחבורה שכה אהב ונקבר בצוותא, צעיר לימים, בטרם טעם טעמם של החיים.
שמואל ברנט
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח