אלבום תמונות
אבי היקר שלי,
כבר עברו חמשה חודשים שאתה איננו, ואני עדיין חושב שאני חולם, ועדיין אני לא יכול לכתוב עליך, כי אין אפשרי הדבר שאני, האב שלך, צריך לכתוב עליך. האם זה נכון? האם אתה באמת לא איתנו? הבכור שלי היית, אף פעם לא היו בינינו אי הבנות, כל הסודות הכי אינטימיים שלך באת וסיפרת לי תמיד, באת להתייעץ עימי. היתכן שזה נגמר?! אכן אבי אתה איננו, לצערינו הרב!!. הכל היה כל כך קצר, כל כך מהר הכל נגמר, אני עדיין מבולבל, החיים אבדו את ערכם בשבילי. אתה חסר לי. בכל מקום שאני פונה בו אני רואה אותך, אני מחפש אחריך, וכל קצין שעובר במקרה לפני, בא לי לצעוק הנה אבי! אבל זו טעות. זה לא אתה אבי. איך אפשר להתרגל למצב כזה? זה בלתי אפשרי. אני מתגעגע אליך, אין לי חיים בלעדיך.
אבא שלך האוהב אותך ומתגעגע אליך
ישראל ויטנר