אלבום תמונות
17.9.78
נאוה אהלן!
יום ראשון אחה"צ, השעה 05.30, ואני שוב בסיני. רחוק מהג'ינס ומהאנשים שאני כה רוצה להיות קרוב אליהם. אני עדיין לא השתחררתי מההרגשה ומהחויות שהיו לי בביקור ברימונים. רציתי כל כך לדבר איתך להסביר לך דברים, אולם הייתי כל כך מבולבל, נרגש ואת היית כל כך מדוכדכת שלא היה טעם לדברים. היום שאני לבד, עם עצמי, ואני חושב על מה שאמרת לי, אני חייב לכתוב לך כדי להיות שלם עם עצמי.
נאוה. אני הרבה לא מבוגר ממך, אולי יותר משנה. אולם יתרון אחד או שניים יש לי עליך בנסיון החיים.
דבר ראשון, כל מה שעבר עלי בהמשך התקופה שלי בגולן ואח"כ בשל"ת. ודבר שני, הצבא - בית הספר הטוב ביותר לחיים. מתוך שתי נקודות מוצא אלה אני יכול לכתוב אליך. ואין חכם כבעל ניסיון.
נאוה. החיים מורכבים מתקופות. אדם לא יכול לחיות כל חייו בחד-גוניות ובפעילות שגרתית. הוא מחפש לעצמו סיכונים, קשיים, חויות, מרגוע. בקיצור מתחים. בלי מתח אדם לא יכול לחיות. בשום פנים ואופן לא.
אולם מה שמקשר בין התקופות זו המטרה, והאמצעי להשגת המטרה זהו הזמן. תראי, נאוה, כל מה שתעשי בחיים, בסופו של דבר אף אחד לא ישתין לכוון שלך (ותסלחי לי על הביטוי) פרט אולי להוריך, ולבעלך שיתעתד להיות. כבר את אינשטיין לא יודעים מי הוא היה, זה שאני קורע את התחת בצבא, את חושבת שמישהו יתן לי פרס או מזיז למישהו? קדחת. כל זמן שזה לא נוגע לאף אחד זה לא מענין אף אחד. לכן המגמה צריכה להיות, שתכניסי להכרתך שכל דבר שאת עושה בחיים, את עושה למענך. כל קושי, כל תקופה טובה, או גרוע זה למען המטרה ולמען האינטרס שלך. ולא של אף אחד אחר. לא פעם מגיעים להרגשה שזהו אני עוזב וזורק את כל העקרונות, ההצהרות, כוון החיים והדרך שבחרתי לעצמי, מתכחש למה שרציתי לבנות ולעשות. ובורח. בורח למשהו שכרגע נראה יותר טוב ומושך.
ואז מגיע רגע של ניצוץ באפלה. רגע שפשוט טוב לך, ואת מוותרת על רעיון העזיבה ונשארת. וזה מה שמחזיק אותך בכל המסגרת של החיים.
האם כדאי בגלל תקופה מצחינה של האחזות לעזוב את כל הדרך שאת בחרת אותה למענך, ואך ורק למענך ולברוח (במפורש, לברוח) למקום אחר? ומה יהיה אם גם במקום אחר יהיה לך חרה? גם משם תברחי? מה תשיגי בחיים?
נאוה, גם לי יש תקופה חרה וקשה בצבא, אז מה אפול ברגעי חולשה ואעזוב? הבעיה היא להתגבר על כל הקשיים. על כל רגעי החולשה לנצח אותם ולהמשיך בדרך שקבעת והצבת בתחילת הדרך. נאוה, בסופו של דבר תעשי מה שמצפונך ושכלך יאמרו לך ויכתיבו לך מה לעשות. אולם תדעי שאם את מנצחת וגוברת על רגעים אלו, אפילו אם ההרגשה מזופתת, אין סיפוק גדול מזה בחיים. ותדעי עוד עובדה. "שאין מניק שיכול לעצור את הזמן" כך שגם זה יעבור ויגיעו ימים טובים. מבטיח לך, תנסי. ואת חייבת לנסות ולהוציא את הדברים היפים מכל יום ולנסות להפיק את מירב ההנאה מרגעים יפים אלו ויש כאלו רגעים יפים בכל יום. והעיקר, לא להתיאש ולהמשיך למשוך אני מחזיק לך אצבעות.
ואל תשכחי על הדברים שאת עושה זה רק בשבילך ורק מתוך מגמה זו תפעלי. שכל מה שאת עושה זה בשבילך. אז כדאי שתחשבי טוב על מה שאת עושה. זהו למעשה כל הפילוסופיה שלי בחיים.
תבחרי לא את מה שאת רוצה לעשות ותפעלי בהתאם.
בהצלחה!
להתראות
אבי.