כאשר באו להודיע לנו על אברהם, אני פתחתי את הדלת וראיתי שני אנשים שביקשו לראות אל אמי. קראתי לה, ופתאום שמעתי בכי וצעקות. זאת היתה אמי, שרצתה לראות את בנה.
אמרו לה כי אברהם פצוע, אולם לאחר מכן אמרו לה את האמת המרה.
אברהם, אחי הטוב, אתה תמיד הסברת לי והשגחת עלי שאף אחד לא יציק לי. אין כעת מי שישגיח עלי.
תמיד אני רואה את אמא בוכה ומבקשת מה' שיקח אותה אליך, ולי זה מאד כואב.
אברהם, אני מאד עצובה על מה שקרה לך. אני תמיד נזכרת בך, ומאד כואב לי לא לראותך יותר.