לזכר גיא!
מכל המילים שיצאו מגדרם
בימים של גאון, יגון ותקוה
שתי מילים נוראות
"הוא היה".
מה אפשר לומר שלא נאמר עליו
למה העולם אכזר וכמוהו הגורל,
מדוע אין צדק? מדוע הפרחים הכי יפים
נובלים בתחילת צמיחתם? תדעו לנחם
ולומר שצריך להתגבר, אבל עמוק בלבכם
תדעו שאין ניחומים.
כי איך אפשר לשכוח פרח שהפיץ ניחוח וריחו
עודו עומד בחדר, למרות שאינו נמצא שם
יותר.
את גיא לא נשכח!
גיא תמיד ישאר בזכרוננו עם החיוך הלבבי
על שפתיו וחוש ההומור שלו. תמיד היה נוהג
להצחיק אותנו. ולספר לנו
קטעים מסרטים מצחיקים.
לא נשכח את שמחת החיים שהיתה שרויה בו
בכל עת עד ליום האחרון
כל זה יהיה חסר לכולנו.
מה שנותר מגיא זה הזכרונות ועל זה אנו
מתכוונים לשמור ולשמור היטב.
גילה