שירז שירן ישמרני (טמם) ז"ל

קורות חיים

שירז שירן, בתם של רבקה וציון ישמרני, נולדה בבית החולים קפלן ברחובות ביום ה' בטבת תשמ"ה (29.12.1984). אחות לשרון ולכרמית.

גדלה והתחנכה בראשון לציון, למדה בבית הספר היסודי "שלמון" ובתיכון קריית חינוך "העמית" בעיר. ילדת טבע שוחרת שלום, טובת לב, רגישה, מצחיקה ואהובה על כל סובביה.

מאז ומתמיד אהבה מים ואת הים במיוחד, ואחרי הלימודים הפכה את אהבתה למקצוע ולמדה הידרותרפיה (טיפול בעזרת מים) במכון "וינגייט" בנתניה.

כשהכירה את אדיר טמם, הוא התאהב בה מיד והחל לחזר אחריה. חברים מספרים שהם התאימו כמו כפפה ליד ואהבו את אותם דברים, כשבין היתר אדיר חולק עמה את האהבה הגדולה למים ומשמש כמדריך שחייה לתינוקות.

ב-13.11.2012 השניים נישאו, כשנה לאחר מכן ילדה את בתם הבכורה, גושן, ושנה וחצי אחריה ילדה את בתם השנייה, גילי. משפחתה מספרת שהייתה אמא מאוד מאפשרת, שתמיד חינכה את בנותיה לעצמאות.

המשפחה הצעירה התגוררה בחולון, שירז עבדה במשרד עורכי הדין "קסוטו ושות'" בתל אביב וכן כמטפלת בהידרותרפיה ב"מרכז מטרה" בחולון, שם עבד גם אדיר. יותר מכל אהבה לעבוד עם ילדים והרעיפה על מטופליה אהבה אינסופית.

הייתה נפש חופשיה ומיוחדת, מאוד לא חומרית, אהבה לטייל ולהגיע למקומות נידחים ולמדינות עולם שלישי והסתדרה בכל מצב ועם כל אדם. היא אהבה מסיבות טראנס בארץ ובעולם, האמינה שחיים רק פעם אחת ושצריך למצות את החיים עד תום, ולקחה את הכול בקלילות ובהומור. המוטו שלה היה: "בסוף הכול מסתדר". תמיד הקשיבה לעצמה וידעה לעשות את הבחירות הטובות עבורה, אך גם ראתה את האחר והקפידה להתנדב למען הקהילה.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחלו האזעקות, שירז, אדיר וסלין בן דוד נגר (חברה קרובה של שירז) היו בדרכם לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה", שהתקיים בשדות קיבוץ רעים. הם עצרו את הרכב לצד הדרך ונכנסו למיגונית סמוך לקיבוץ מפלסים, משם דיברו עם כרמית, אחות של שירז, וסברו שהם מוגנים. הייתה זו השיחה האחרונה איתם.

חמישה ימים מאוחר יותר הגיעה ההודעה על הירצחו של אדיר, ואחרי ארבעה ימים נוספים קיבלה המשפחה את ההודעה שגם שירז נרצחה. באותו יום התקבלה גם הודעה על הירצחה של סלין.

באותו היום נרצחו מאות ממשתתפי הפסטיבל ומאות נוספים נרצחו ביישובי העוטף ובדרכים המובילות אליהם. מעל 240 גברים, נשים וילדים נחטפו על ידי מחבלי חמאס ממתחם המסיבה ומיישובי העוטף.

שירז שירן ישמרני נרצחה סמוך לקיבוץ מפלסים, בדרכה לפסטיבל "נובה", בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בת 38 הייתה בהירצחה. הובאה למנוחות בבית העלמין בחולון, לצד בעלה אדיר טמם שנרצח איתה. הותירה אחריה שתי בנות, הורים ושתי אחיות.

על המצבה חקקה משפחתה את המילים: "אהבה, שלום וחסד הם זרימתך הטבעית, כמו המים שאת כה אוהבת, כך ליבך האין סופי. נאהב ונזכור לעד".

טל, חברתה למשרד, כתבה: "שירזו האהובה כל כך, השמחה, המוזיקה, הרוגע שהיה בך. הכול נעלם. החוסר במשרד בלעדייך מורגש בכל דבר. אין מילים לתאר את גודל האובדן. תמיד הבטחת שהכול יהיה בסדר. וגם דאגת שכך יהיה. אז איך קרה שהפעם לא? אוהבים אותך כל כך. לנצח".

"שירז אהובה שלנו", כתבה לימור, חברה לעבודה בבריכה. "עדיין לא מעכלים שאת כבר לא איתנו. מתגעגעים אלייך כל כך, המטופלים שלך בבריכה ואנחנו, צוות הבריכה. נוחי על משכבך בשלום ביחד עם אדיר ותעשי קצת וואטצו למלאכים שם למעלה".