תפריט נגישות

מנשה דוד-פור ז"ל

מנשה דוד-פור
בן 69 במותו
בן סולטנה והתמאם
נולד בכסלו תש"י, 12/1949
התגורר בחולון
נהרג בפעולת איבה
בכ"ב בכסלו תשע"ט, 30/11/2018
מקום אירוע: תל אביב - דיזנגוף סנטר
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: חולון
הותיר: אישה, חמש בנות ושבעה נכדים, שישה אחים ואחיות

קורות חיים

מנשה, בן התמאם (חכם רחמים) וסולטנה (מלכה), נולד בחג החנוכה, כסלו תש"י (דצמבר 1949) בפרס. ילד רביעי במשפחה בת שמונה ילדים, אח של שרה, רחל, משה, שושנה, יפה, אפרים ואהרון.

כשהיה בן כשנתיים עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בתל אביב. מנשה למד בעיר, בבית ספר יסודי "ברנר" ובתיכון "עירוני ז'". הוא אהב ללמוד, בלט בחוכמתו ובהצטיינותו ואף התקבל לפנימיית "בויאר" למחוננים.

כנער, אחד מתחביביו היה ללכת לבתי משפט ולשמוע דיוני משפטים, בשל כמיהתו לצדק. בד בבד היה מדריך לנערים צעירים במועדון הנוער בקריית שלום בתל אביב ותרם רבות, שכן הציל ילדים מלהיפלט לרחוב. בעקבות זאת העירייה קלטה אותו כעובד מן המניין - מדריך נוער ומורה בתל אביב. לימים אף נשלח לאזור הפיתוח נצרת עילית, לשמש שם כמורה לנערים.

בשעות הפנאי מנשה אהב לשחק ולהשתובב עם חבריו. מגיל צעיר שיחק כדורגל במועדון "מכבי תל אביב" והיה לכוכב של ממש.

אחרי לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל ושירת בתותחנים. מנשה השתתף, בסדיר ובמילואים, במלחמת ששת הימים (1967) ובמלחמת יום הכיפורים (1973) ותרם את חלקו למדינה שאותה כה אהב.

בתום שירותו למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן כשנה. בהמשך עבד במספר עבודות, בין היתר עבד שנים רבות כנהג מונית ב"מוניות השק'ם" בתל אביב.

בשנת 1976 התחתן עם אהובתו ליאורה, אותה הכיר כשהדריך במועדון הנוער. מנשה התאהב בעיקר בצניעות ובענווה שכה אפיינו אותה. בני הזוג בנו את ביתם בחולון ונולדו להם חמש בנות: רויטל (טלי), מלכה (מלי), אוסנת, חני ובת-אל.

מנשה היה איש משפחה חם ואוהב, שכולו נתינה. בעל טוב לאשתו ואבא מדהים לחמש בנותיו. אדם מאמין אשר חינך את בנותיו לדרך ארץ, לנתינה, לאהבת המשפחה והאחר, ללמידה אין סופית ולרדיפת צדק. אהב את דרך התורה והמצוות וברוח זו חינך את בנותיו - לדרך ארץ ולאהבת הזולת.

ביום שני י"ג באדר תשנ"ו (04.03.1996), יום חג הפורים, בשעה 16:00, פוצץ מחבל-מתאבד מטען שנשא בתיק יד בעת שעבר במעבר חצייה ברחוב דיזנגוף פינת רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב (בין שני הבנקים שבכניסה לקניון "דיזנגוף סנטר"). בפיגוע ב"סנטר" נרצחו שלושה-עשר איש, למעלה ממאה נפצעו ונזק רב נגרם למבנים, לרכב ולרכוש במקום. היה זה פיגוע שלישי ברצף של פיגועים בירושלים ובתל אביב בשבוע אחד, בהם נרצחו עשרות אנשים.

מנשה נפצע קשה מאוד בפיגוע. בעקבות כך פרצה אצלו מחלת הסכרת על כל סיבוכיה (שבסופו של דבר החמירה עד למצב של עיוורון), נגרמו לו בעיות בלב וכן מצב נפשי קשה הכולל סיוטים ועוד. לפיכך, הוכר כנכה 100%+ ע"י המוסד לביטוח לאומי.

מנשה נלחם בנכותו ועל אף הכאבים הרבים, הן הפיזיים והן הנפשיים, אהב את החיים ואף הקדיש את עצמו למען סיוע לאחרים. הוא התנדב בארגון נפגעי פעולות איבה שנים רבות ואף השתתף בוועדות ביטוח לאומי כנציג הנכים. כמי שידע להתנסח ולהתבטא בבהירות ובעברית רהוטה והיה בעל מחשבה חדה הוא סייע לכל מי שביקש את עזרתו בנושא, לימד אותם את תקנות הביטוח הלאומי, עזר לנסח מכתבים ונתן עצות ששוות זהב.

בשנים 2006 ו-2008 כיהן כיו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה. תפקידו כיו"ר הארגון זכור לרבים וייזכר לעד עקב היותו אדם ישר ורודף צדק שנלחם למען הזולת, מי שתרם רבות מזמנו וממרצו למען האחרים ועשה ככל יכולתו לשנות את המצריך שינוי ולשפר את זכויות הנפגעים.

מנשה היה חכם ובעל ידע רב, אשר העביר זאת הלאה לאנשים רבים והשאיר אחריו חותם. בעל לב טוב ורחב היה, אדם שעזר וסייע לרבים. הכול התייעצו עימו ולמדו מהידע שלו, תמיד מצאו אצלו אוזן קשבת, אמפתיה וחום.

בשעות הפנאי אהב לקרוא עיתונים, לצפות בחדשות ולעקוב אחרי האירועים הפוליטיים, ונהג לפתור תשבצים וסודוקו. הוא אהב לטייל בארץ, במיוחד בירושלים, בהרים ובטיילת הים, ואהב לשמוע את שיריו של יהורם גאון. בשנותיו האחרונות זכה לחמש נכדות ושני נכדים - הילה, מאור, מורן, תאיר, מאי, יובל ומרום. היה סבא טוב, אוהב ואהוב על הכול.

מנשה אהב את החיים והיה לוחם, פייטר שנאבק עד יומו האחרון במחלת הסרטן הקשה וכן במחלות נוספות (דיאליזה - אי ספיקת כליות, עיוורון, בעיות לב, אירועים מוחיים ועוד), נאבק ולא הרפה עד שנכנע בלית ברירה. כמילות השיר שכה אהב שכתבה נעמי שמר: "לא, לא, לא תנצחו אותי, לא מנצחים אותי כל כך מהר".

מנשה דוד-פור נפטר ביום שישי, כ"ב בכסלו תשע"ט (30.11.2018), יומיים לפני חג החנוכה שבו נולד ושאותו כה אהב. בן 69 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחולון במוצאי שבת כ"ג בכסלו תשע"ט בנוכחות קהל רב שכיבד אותו, מוכר כחלל איבה לאחר שהיה נכה 100%+ בעקבות הפיגוע בשנת 1996 ונקבר בחלקה של חללי פעולות איבה.

מנשה הותיר אחריו אישה, חמש בנות ושבעה נכדים, שלושה אחים ושלוש אחיות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "בחוכמתך הטמעת בנו לעד את ערכי המשפחה, המסירות והנתינה", והוסיפו מילים על פי השיר של נעמי שמר שאותו אהב: "לו יהי, לו יהי, אנא לו יהי. כל שתבקש לו יהי".

בניית אתרים: