רחל נסרין צ'רכי הור ז"ל

קורות חיים

רחל, בת מזל ויהושע הור, נולדה באיראן בי' בחשוון תשכ"ו (04.11.1965), ושמה אז - נסרין (פרח בפרסית). הייתה אחות צעירה לראובן, אחריה נולדו דליה ויוסי.

מסלול חייה הקצרים עבר לאחר העלייה לארץ בקיסריה, לאחר מכן ברמלה (בתי ספר "נווה יצחק" והתיכון הממלכתי-דתי "שקדיאל").

מכריה של רחל זוכרים אותה כאישה יפת תואר, מטופחת וקורנת אור. עדינה, חייכנית, שתמיד מוכנה לשמוע, לעזור ולתת מילה טובה. היא נראתה תמיד צעירה מכפי גילה, ("את רק צריכה ללבוש חולצת בית ספר ותיראי נערה בתיכון" היו מחמיאים אחיה), אבל מאחורי החזות הצעירה והשברירית מעט הייתה אישה חזקה. בשקט שלה היה הרבה כוח. רחל הייתה עמוד התווך של המשפחה, אשת סוד, אימא שניה לאחותה ולאחיה ומשענת להוריה. נותנת עצה, באהבה, בדאגה מתוך הבנה אמיתית. יותר מכולם הייתה קשורה לאמה, חשה את המתרחש אצלה כאילו הייתה נפש תאומה, הרגישה אם משהו בפניה משתנה, האם היא עייפה או עצובה.

את בעלה, בן ציון צ'רכי, הכירה רחל בתקופת השירות הלאומי, ולאחר נישואיהם השניים עברו לגור בבת ים.

רחל הייתה "משקיענית אמיתית", שנתנה למקום העבודה שלה, מזכירה במשרד רואי חשבון "ברייטמן אלמגור", את המירב. בשובה הביתה, אחרי שמונה שעות של עבודה, אף פעם לא הבינו בני המשפחה איך הצליחה לשמור על מראה רענן ומטופח. מרגע כניסתה חלקה את הזמן בין ילדיה, כנרת, אריאל וברק: עזרה בהכנת שיעורים, הכינה ארוחת ערב (הכירה את כל סודות המטבח הפרסי), הקשיבה לסיפורים הקטנים של היום, ניחמה, הרגיעה את הילדה ("לפני הבחינה המלחיצה מחר"), ואם צריך גם דרשה ("להפסיק לשבת מול המחשב כל היום"), חינכה ודאגה להשכלתם.

במוצאי שבת, י"ז בניסן תשס"ב (30.03.2002), יצאו רחל ובן ציון. המטרה הייתה לאו דווקא בילוי, אלא לשבת בשקט בבית קפה ולדון בהכנות לבר המצווה של בנם, אריאל. רחל רצתה לשבת בבת ים, בן ציון רצה בתל אביב. הם נדדו בין מספר מקומות עד שבחרו בבית הקפה "מיי קופי שופ", בצומת הרחובות אלנבי וביאליק בתל אביב.

כעבור זמן מה נכנס למקום מחבל-מתאבד פלסטינאי חגור בחגורת נפץ. בן ציון עוד הספיק לקום ולומר לרחל שהוא חושד באיש. היא קמה ממקומה, אבל זה היה מאוחר מדי.

הפיצוץ גרם לפציעתם של כ– 30 בני אדם, בהם רחל שנפצעה אנושות בראשה והועברה לבית חולים. ארבעה ימים נאבקו הרופאים על חייה, אבל בכ"ב בניסן תשס"ב (04.04.2002) הלכה רחל לעולמה.

בת 36 בהירצחה. רחל הותירה בעל, בת ושני בנים, הורים, שני אחים ואחות. הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון בתל אביב.

"היה ברחל משהו מאוד צנוע", כותבים בני המשפחה, "היא התרחקה מגינונים של ראוותנות, ועם זאת היה בהילוכה ובדמותה משהו אצילי, אפילו מלכותי. מותה הותיר חלל מאוד גדול במשפחתה, ולמול העצב הזה, חסרים עוד יותר האופטימיות, החיוך והמילה הטובה שידעה רחל להעניק כל שנות חייה".

פרס העובד המצטיין בחברה בה רחל עבדה, משרד רואי חשבון "ברייטמן אלמגור", נקרא על שמה.