סגן איסר ברסקי ז"ל

קורות חיים

בן חיים ולאה. נולד בי"ג בשבט תרפ"ט (24.1.1929) בירושלים, למשפחה ותיקה בארץ. בן יחיד להוריו ואח לשתי אחיות. מילדותו היה שרוי באווירת תרבות ורוח של הקרבה עצמית בחינוכם המסור של הוריו שהיו חדורי חלוציות. תחילה למד בבית-הספר העממי "תל נורדוי" בתל-אביב. ואחר כך עבר לבית- החינוך בקרית עבודה, בה ישבו הוריו, מראשוני מתיישביה ומיסדיה. משסיים את לימודיו בבית-החינוך עבר לגימנסיה "הרצליה" וסיימה בשנת 1947. היה בוגר המגמה החקלאית ואחד מהתלמידים המצטיינים של מגמה זו. עוד בהיותו בגמינסיה היה חבר פעיל ומסור ב"הגנה". מנעוריו היה חבר ב"הנוער העובד" ומדריך שם.

עם סיימו את חוק לימודיו בגימנסיה נשלח לקורס מ"כ. חלם על המשך לימודיו ברצותו להיות אגרונום, אולם תחילה אמר להצטרף להכשרת צופי הגימנסיה אשר בדפנה. בינתיים פרצה מלחמת השחרור ומיד העמיד את עצמו לשירותי ה"הגנה" והשתתף בהגנת חולון וגם בקרבות הרבים והמרים על תל-א-ריש,יזור וג'בליה. אחר כך נשלח לשרונה להדריך בקורס טוראים, ומשם נשלח לקורס מ"מ.

בפסח 1948 כמפקד מחלקה בהוצאת אחרוני היהודים מלוד הערבית. השתתף בקרבות חזית הדרום. היה טיפוס של מפקד-חבר מסור לפקודיו. עליזות, הומור טוב - מצד אחד, וכובד-ראש ואחריות - מצד אחר ציינוהו בפעולותיו. בשעה שיחידתו אשר בחטיבת "גבעתי" הדרימה, השתתף בליווי שיירה בשער הגיא, בהוצאת הילדים מגת, בכיבוש יבנה הערבית, אשר אחרי היכבשה היה למפקד המקום. מלבד זאת השתתף בקרבות אל-קובאב וכיבושה, בקרב על גזר ועוד.

בקרב על גבעה "69", ב-10.6.1948, נפצע פצעים קשים מרסיסי פגז. הובא משדה הקרב על ידי ארבעה מחבריו, שנשאוהו למקום איסוף הפצועים על אף דרישתו כי יטפלו בפצועים אחרים. משדלקו אחריהם משורייני האויב ונושאי אלונקתו נפלו, שכב איסר בשדה התירס עד אשר הגיעו חבריו בריצה, כי לא רצו להשאירו. על איסר לא נוותר-אמרו. על אף ייסוריו חייך אליהם ונושאו כותב עליו:"פצועים רבים ידעו לנשוך את בשרם בשיניהם ולרסן את כאבם, אולם איסר נוסף על כך ידע לחייך". שבועיים נאבק עם המוות. ניסה גם לעודד את הוריו שעמדו ליד מיטתו עם השיר:"בין גבולות והרים ללא דרך,/בלילות חשוכי כוכבים,/שיירות של אחרים למולדת,/בלי הרף אנחנו מלווים", איבד את הכרתו.

מת מפצעיו ביום כ' בסיוון תש"ח (27.6.1948) ונקבר באותו יום בנחלת-יצחק.