קורות חיים
בן בלה ואליהו חנוך, נולד ביום ג' בשבט תש"ו (5.1.1946) בתל-אביב, ובה גדל. בילדותו נקרא מרדכי - מוטל'ה, שם עדין ורך, הנוגד את אופיו הסוער, שחיפש לו עיסוק בכל שעה פנויה. אחר-כך נהגו לכנותו מוטקה. למד בבית-הספר "תחכמוני" בתל אביב וסיים בו את לימודיו היסודיים. בתיכון למד בבית ספר החקלאי "מקוה ישראל" בחולון.
מוטקה ניחן בידי-זהב ובכושר יצירה, ובשטח הטכני למד וידע תחומים רבים. הוא החל להתעניין בשידורי אלחוט, כתחביב. תחילה רכש מוטקה מכשירים פרימיטיביים, ואחר-כך החליפם במשוכללים יותר. את רובם הוא הרכיב במו-ידיו. הוא למד גם ערבית בכוחות עצמו, עד כדי שליטה בשפה.
את שירותו הסדיר בצה"ל עשה כאלחוטן בחיל-השריון. בקיץ 1965, הוא יצא מטעם יחידתו לאבטח טרקטורים משוריינים, שעבדו בשדות תל-קציר, לרגלי המוצבים של הסורים. לא אחת, בשעת הפגזה סורית, נאלץ מוטקה לתפוס מחסה בתוך התלמים ולחכות עד שכוחותינו יחלצוהו מן השטח.
לאחר שירותו הצבאי הוא התגייס לצי הסוחר ושימש חשמלאי באונייה, בקו ישראל- ארצות-הברית. בתקופה זו החל מוטקה ללמוד אלקטרוניקה. הוא חיפש אתגר בעבודתו והתגייס למשטרה. הוא הוצב בעזה והיה בה קשר, אחר-כך הועבר לירושלים בתפקיד חסוי והערבית שלמד סייעה לו בתפקידו.
משנוכח לדעת, שלא יוכל להשתלב במשטרה במקצועו, הוא החליט להתגייס לצבא קבע, לחיל-החימוש. מוטקה רצה להתקדם בצבא, ואף למד בכוחות עצמו פיסיקה, כדי להצליח בבחינות הבגרות. בתקופה זו הוא הכיר את רעייתו לעתיד, מלכה. הוא למד בערבים ב"יד סינגלובסקי", וסיים בו לימודים שהסמיכו אותו לתפקיד מדריך למקצוע החשמל. מוטקה הצליח בקורס, ומפקדיו האריכו את שירות הקבע שלו בצבא, כדי שיוכל להשלים את כל לימודיו בשאר המקצועות במסגרת צה"ל, ואכן עמד בהצלחה בבחינות הבגרות, נרשם והתקבל ללימודי תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא שימש מדריך חשמל במקחש"ר בתל השומר והועבר אחר כך לבסיס חימוש במעלה אפרים ובו שירת עד יום מותו.
מוטקה היה אדם חברותי ושמח, בעל לב טוב ובעל חוש הומור. הוא היה ישר ונעים הליכות, בעל ואב מסור למשפחתו.
שבועיים לפני יום הולדתו ה-35 נפל מוטקה בעת שירותו ביום י' בטבת תשמ"א (17.12.1980), והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בחולון. הוא הניח אחריו אשה ושני ילדים קטנים: בת בגיל 5 ובן בגיל 4, הורים ושני אחים - חיים וירח.