תפריט נגישות

סמ"ר אברהם מאמיה ז"ל

אברהם מאמיה
בן 20 בנפלו
בן עליזה וציון
נולד בחולון
בו' בשבט תשי"ג, 22/1/1953
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 14, גד' 184
התגייס ב-11.8.1971
נפל בקרב
בי"ג בתשרי תשל"ד, 9/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: חמוטל
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: חולון
חלקה: א, שורה: 1, קבר: 10.
הותיר: הורים ושבעה אחים ואחיות.

קורות חיים

אברהם (אברום), בן עליזה וציון, נולד ביום ו' בשבט תשי"ג (22.1.1953) בחולון. הוא למד בבית-הספר העממי-דתי "ישורון" בחולון, ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-דתי "יבנה" בחולון. הוא היה תלמיד טוב והצטיין בעיקר במקצועות הריאליים. לדברי מנהל בית-ספרו היה אברום תלמיד מצטיין, בעל כישרונות רבים, מנומס וממושמע ומלא נכונות לעזור לחבריו. אברום היה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא" בחולון, ועל אף שלא התבלט בכושר מנהיגות, שימש דוגמא לחבריו לתנועה ביושר מעשיו וברצונו הטוב לעזור לזולת.

אברום היה הבן השמיני להוריו והיה גם "בן הזקונים" של משפחתו. הוא היה אהוב מאוד על הכל, וביחוד על אחייניו הקטנים, שהקדיש להם מזמנו למשחקים ולשעשועים. אברום היה בעל חוש אחריות מפותח מאוד. מעולם לא הרשה לעצמו להתפנק יתר על המידה. עוד כשהיה נער יצא לעבוד. בשעות הפנאי ובימי חופשה עזר למשפחתו בפרנסתה. הוא לא נרתע מעבודה והצליח גם לעבוד וגם ללמוד, בלי לפגום בזאת ובזאת. הוא היה דייקן מאוד, שקדן וצנוע, והצטיין במסירותו הרבה להוריו ובדאגתו הרבה למשפחתו. בין חבריו בלט אברום בקומתו הגבוהה ובגופו המוצק. חבריו מעידים עליו שיותר מכל היה בעל מצפון ישר מאוד ומוכן תמיד לעזור לחבריו. הוא עשה כל זאת בצניעות רבה, בלי להתבלט יתר על המידה. מעולם לא אהב לשתף את הזולת במחשבותיו ובבעיותיו, והאמין שדברים רבים, יפה להם השתיקה.

אברהם גויס לצה"ל באוגוסט 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס סיירי שריון והוצב בפלוגת סיור של חיל השריון. אחרי-כן השתלם בקורס מש"קי סיור והוצב כמש"ק סיור בפלוגת הסיור בסיני. כמו כן השתלם בקורס מש"קי מרגמות, סיים בהצלחה והוצב לפלוגת חרמ"ש, בה שימש כמפקד כיתה. מפקדיו מספרים עליו, כי חייליו אהבו אותו בזכות פשטות הליכותיו והעריכו את דאגתו הרבה להם. מפקדיו נתנו בו אמון רב בזכות רמתו המקצועית הגבוהה, דבקותו במטרה והקפדתו בביצוע המשימות שהוטלו עליו. בצניעתו הרבה לא הרבה לספר, לא על קשייו בצבא ולא על הישגיו. בחופשותיו הקצרות נהג להיות בבית ולעזור להוריו ככל אשר יכול.

ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפל אברום בקרב, בעת נסיון שעשתה פלוגתו לחלץ קבוצה מחיילי החטיבה הירושלמית, שקראו לעזרה, בגבעות "חמוטל". הוא התנדב לצאת עם הפלוגה, בעודו פצוע מקרבות קודמים. בקרב המר שניהלה פלוגתו עם האויב באותו אזור, נפל עם רוב חבריו הלוחמים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחולון. השאיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה להוריו: "בנכם היה מפקד מעולה, שקט ומסור, ובלחימתו חילץ והציל הרבה מחבריו".

בניית אתרים: