תפריט נגישות

טוראי צדוק יצחקי ז"ל

צדוק יצחקי
בן 21 בנפלו
בן ג'ורג'יה ויצחק
נולד בעירק
בא' באייר תרפ"ז, 3/5/1927
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' 43
נפל בקרב
בה' בסיון תש"ח, 12/6/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: לוד-רמלה
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: גבעתיים - נחלת יצחק

קורות חיים

יצחקי צדוק בן יצחק וגורג'יה. נולד ב-3.5.1927 בבגדד, בירת עיראק. גמר את בית-הספר העממי והתיבוני. נער מעמיק חשוב ושאול, אך משרה עליצות ועידוד על סביבתו. בהיותו בן 14 אירגן והדריך קבוצה ציונית בשם "תל-חי". אחרי גמר לימודיו, כשלא יכול להשיג רשיון-כניסה לארץ, החליט הוא וכמה מחבריו להגיע לארץ ברגל. בסכנות ותלאות עברו את המדבר עד גבול הארץ. בדרכם התנפלה עליהם חבורת שודדים ששדדו מהם את הכל. וכך הגיעו בשנת 1941 לאשדות-יעקב ונתקבלו בחום-לב. לאחר שהייה קצרה באשדות הגיע עם חבריו לבית-השיטה לשנת ההכשרה.

שנה ומחצה שירת כנוטר במשטרת הישובים בעפולה ובכפר-ילדים, ועבר לגניגר לחדשים אחדים כשומר יער בלפור. משם הלך לתל-אביב, בה אירגן נוער מטעם "המשמרת הצעירה", נשלח למחצית שנת השתלמות בגינוסר ומשם עלה עם קבוצתו לנבטים שבנגב (בהשתתפו גם בעליית נקודת-הישוב "חזלה"), אך נאלץ לחזור משם, כדי לעזור לאחות אלמנה, אם לשני ילדים, ולאביו ולאחיו שהגיעו לארץ. אחרי-כן יצא לקורס למקוה-ישראל, ומיד, אגב עבודת יום יום בתל-אביב במקצוע המכונאות, היה למדריך, בתואר מ"כ, בחי"ש בהיותו אחראי על אזור עמדות בשכונת שפירא.

עם פרוץ המאורעות הצטרף ל"פלוגה המיוחדת" והיה מפעיליה. ליוה שיירות לבן-שמן ולחיפה ועבר עם גדודו את קרבות סלמה, אבו כביר מנשיה וכיבוש יפו. בהשתתפו בפעולת "נחשון" היה מפותחי דרך ירושלים. בשבת, ה' בסיון תש"ח (12 ביוני 1948), נפל לאחר פעולות הטרדה בלוד וברמלה שעתים לפני ההפוגה הראשונה. בנסותו להגן על ספריה ולעצור את משוריני האויב, שבאחד מהם פגע בפיאט שבידו, מצא את מותו על-ידי משורין שני שפגע בו. נקבר בנחלת-יצחק.

בניית אתרים: