תפריט נגישות

סמל אברהם אבי יהב לוי ז"ל

אברהם יהב
בן 21 בנפלו
בן יונה ואברהם
נולד בתימן
בל' בכסלו תש"ט, 1/1/1949
התגורר בחולון
שרת בחיל השריון
יחידה: מפח"ט 188
התגייס ב-נובמבר 1966
נפל בפעילות מבצעית
בכ"ב בסיון תש"ל, 26/6/1970
מקום נפילה: רמת הגולן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 6, שורה: 4, קבר: 17.

קורות חיים

בן אברהם ויונה. נולד בשנת תש"ט (1949) בצנעה שבתימן. משפחתו עלתה ארצה בשנת 1950. כשהגיעו לארץ התגוררו לראשונה זמנית בעין-שמר ואחרי כן עברה המשפחה הענפה לגור בחולון, אך מצבה הכלכלי היה קשה מאוד.

אברהם התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי "ישורון", התגבר על כל הקשיים וגילה בלימודיו כושר ויכולת מרשימה. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בהצלחה זכה, עקב הצלחתו במבחני הסקר, למלגה והמשיך את לימודיו ב"ישיבת בני-עקיבא" בחדרה. שנתיים למד אברהם ב"ישיבה" ולאחר שנתיים של הצטיינות בכיתתו יצא לעבודה בנגרות. במשך היום ובערב למד הנהלת חשבונות.

אברהם גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1966 והוצב לחיל השריון, הוא היה האחרון מבין אחיו, שיצא לשרת בצבא. הוא יצא פעמים אחדות לפשיטות ולפעולות תגמול והשתתף גם במלחמת ששת הימים. אחרי שנסתיימה המלחמה הוקם מחנהו הקבוע ברמת הגולן, אשר בה שירת עד יומו האחרון.

חבריו לנשק סיפרו עליו שהצטיין בצניעותו, היה אחראי למעשיו ותמיד נכון היה לעזור לחבריו למען ביצוע המשימה, מעולם לא התלונן ואת חיי השדה הקשים קיבל בקלות ובנכונות. כשהיה בא הביתה לחופשה היה נמנע מלספר להוריו על הקורות אותו בצבא משום שלא רצה להשאיר אותם שרויים בדאגה בשובו ליחידתו. הוא היה מרגיע אותם והשתדל להסתיר מהם את דבר פעולותיו בשטח האויב, אלא שעל כל אלה שמעו מפי אחיו. לבסוף סיים אברהם את שירותו הסדיר בהצלחה, מאורע שהוריו ציינו בנשף שערכו לכבודו. אולם עברו שישה חדשי עבודה במשרד הביטחון, כמנהל חשבונות, והוא נקרא לשירות מילואים.

בשעה שקיבל את הצו נרתע מעט, כאילו מאן להאמין, שעליו לשוב לרמה ולהילחם באויב. בימים האחרונים, לפני יציאתו למילואים היו התנהגותו והרגשותיו מוזרות מאוד. נראה, כאילו בטחונו העצמי הרב, אבד לו. הוא שקע בדיכאון ודומה שמשהו הטריד את מנוחתו. הוריו ניסו לדבר על לבו שיגלה את רגשותיו, אך לשווא. את אשר ניבא לו לבו קם והיה, ביום כ"ב בסיון תש"ל (26.6.1970), נפל בהפגזה ברמת הגולן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.

מפקד היחידה כתב למשפחתו במכתב תנחומים כדלהלן: "כאשר התחילו הסורים להפגיז את ישובינו, יצא אברהם עם פלוגתו להילחם באויב. בשלוות נפש החליף את בגדי האזרח, קיבל את הנשק המשוכלל ביותר שיש לצה"ל, ויצא לפשיטה הגדולה ביותר מאז מלחמת ששת הימים על הצבא הסורי ומוצביו ברמת הגולן. האויב הובס, מוצביו הושמדו, רוב הסורים ברחו וחלקם נלקחו בשבי - ואברהם היה שותף לניצחון הגדול. הוא נתן את הכל, את חייו למען חבריו, למען צה"ל ועם ישראל - ולמען השלום. - - - אברהם הצטרף לשורה ארוכה של גיבורי ישראל העשויים ללא חת, שלחמו למען מדינת ישראל".

בני משפחתו הוציאו לאור חוברת הנושאת את שמו.

בניית אתרים: