תפריט נגישות

סרן יעקב ז'ק נדל ז"ל

יעקב נדל
בן 27 בנפלו
בן שרה ומוריס
נולד במצרים
בו' באב תש"ו, 3/8/1946
התגייס ב-20.2.1968
שרת בחיל השריון חט' 679, גד' 57, חטיבה 5
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: כפר נפח
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול

קורות חיים

יעקב (ז'ק), בן שרה ז"ל ומוריס ז"ל, נולד ביום ו' באב תש"ו (3.8.1946) בקהיר שבמצרים. הוא עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1957 ולמד בבית-הספר היסודי 'המגינים' בחולון. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'טכניקום' בגבעתיים. ז'ק, כפי שכינוהו באהבה בני משפחתו וידידיו, החל למעשה את חייו בשנית, כשזכה לעלות לארץ בגיל אחת-עשרה שנה. לאחר שעשתה תקופה קצרה במעברת יבנה, עברה המשפחה לחולון ובה, לראשונה בחייו, החל ז'ק להתערות ממש בסביבתו. בארץ, בסביבה שאינה עוינת, רכש את ידידיו הראשונים וכאן הצליח לראשונה לפתח את כישרונותיו הרבים. הוא היה תלמיד טוב והצטיין במיוחד במקצועות הריאליים. עם זאת התבלט גם בשטחי יצירה 'הומניים' כמו ציור, פיסול ועבודת-יד. יצירותיו הרבות בתחום האומנות הפלסטית מעידות על רגישותו הרבה לעולם הסובב אותו ועל פתיחותו למתרחש סביבו. את שעות הפנאי ניצל בדרך כלל לבנית דגמים שונים ולקריאת ספרים בתחום הבניין והארכיטקטורה. באורח טבעי המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון במגמה להנדסאות ולארכיטקטורה. במקצוע זה מצא את המיזוג האידיאלי שחיפש בין כישרונותיו במדעי הטבע והמתמטיקה לבין אהבתו הרבה לאמנויות הפלסטיות.

מורי בית-הספר זוכרים אותו כתלמיד נלהב ושקדן, אשר עשה לילות כימים בלימודים העיוניים והמעשיים. הנאה גדולה במיוחד גרמה לו עבודת הגמר לקבלת התואר. במרץ האופייני לו השקיע עצמו בבניית התיזה והצליח לזכות בהערכה מיוחדת מצד מוריו על מקוריות רעיונותיו. בתום לימודיו הוסמך כהנדסאי בנין.

יעקב גויס לצה"ל בסוף פברואר 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורסים למקצועות השריון, סיים בהצלחה קורס מפקדי טנקים והוענקה לו דרגת סמל. הצלחתו הרבה בתפקידי פיקוד, שמילא לאחר סיום הקורס, זירזו את קידומו וכעבור זמן קצר נשלח לקורס קצינים ולקורס קציני שריון. כדרכו, סיים גם קורסים אלה בהצלחה רבה והוענקה לו דרגת סגן-משנה. הוא היה קצין מעולה, מסור ויעיל. בזכות אישיותו וסגולותיו המיוחדות כמפקד היה ביחידתו דמות נערצת ואהובה כאחת. במשך תקופת שירותו מילא תפקידים של מפקד מחלקת טנקים וסגן מפקד פלוגת טנקים. מפקדיו מאותה תקופה העריכו אותו כקצין המבצע את התפקידים המוטלים עליו ביעילות מירבית וכאדם היודע לשמור על יחסי עבודה מצוינים עם הסרים למשמעתו. בעיקר הרבו להלל את יושרו, כנותו ואומץ לבו.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר חזר ז'ק לעסוק במקצועו במשרד ארכיטקטים ידוע. לאחר זמן קצר כבר התבלט בכישרונותיו ובהישגיו בעבודה. תוך זמן קצר החלו מוסרים לידיו עבודות תכנון, שדרשו ידע, ניסיון וכישרון. במקביל לעבודתו התכונן לבחינות הכניסה לטכניון בחיפה ובחודש אוקטובר 1971 החל את לימודיו בפאקולטה לארכיטקטורה, לאחר שעמד בבחינות בהצלחה. תקופת לימודיו בחיפה זכורה לידידיו כתקופת הפריחה בחייו. הוא הצטיין בלימודים, הישגיו זכו להכרה והוא הצליח לרכוש ידידים רבים ולנהל חיי חברה פעילים.

פרוייקט בשטח המגורים, שתכנן וחקר בשנת לימודיו השניה, זכה להערכה מיוחדת. בפגרת הקיץ של אותה שנה נשא ז'ק את חברתו הדסה לאישה. הם יצאו לבילוי ירח דבש בחוץ לארץ ופחות מחודשיים לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים. במלחמה השתתף ז'ק בקרבות נגד הסורים ליד מחנה נפח ברמת הגולן, בתפקיד סגן מפקד פלוגת טנקים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע הטנק שלו, פגיעה ישירה והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בטקס צבאי מלא, בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, אב ואח. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "לאחר נפילתו הועלה סגן יעקב לדרגת סרן, כאות הוקרה מיוחד לכושר מנהיגותו ודבקותו בביצוע משימות שהוטלו עליו בעת הלחימה".

הופק במערכת "גלעד-לזכרם", באמצעות חב' תבונה בע"מ (054-6700799)
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה