תפריט נגישות

רס"ר גבריאל גבי עטר ז"ל

גבריאל עטר
בן 34 בנפלו
בן שרה ז"ל ויעקב
נולד בתל אביב
בכ"ה בטבת תשכ"ז, 7/1/1967
התגורר בעפולה
שרת בחיל הקשר והתקשוב
יחידה: גיס 446
נפל בעת שירותו
בב' בתשרי תשס"ב, 19/9/2001
מקום קבורה: עפולה
הותיר: אשה ושלושה ילדים

קורות חיים

גבי עטר נולד בתל אביב ביום כ"ה בטבת תשכ"ז, ה-07/01/1967. ילד "סנדוויץ'", בין אחות בכורה לאח צעיר.

את שנות ילדותו העביר גבי בירושלים, במסגרת פנימייה דתית, והיה מגיע לבית בשבתות ובחגים.

כבר בתור ילד בלט גבי באופיו הנוח והנעים, ביכולתו המדהימה לעודד, לפשר בין צדדים ותמיד - תמיד לראות את חצי הכוס המלאה, בכל סיטואציה.

כשסיים את לימודיו בפנימייה הירושלמית עבר גבי ללמוד במושב בדרום הארץ ולאחר מכן החליט לעבור ללימודי אלקטרוניקה בכפר סבא.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים התגייס וכך, ב-31/05/1984, החל הרומן שלו עם צבא ההגנה לישראל. תחילתו של הרומן הייתה באוגדה 560 - שדה תימן, שם שירת עד נובמבר 1991, כאשר שנת 1987 נכנס לשירות קבע כטכנאי קשר.

אך הרומן עם צה"ל לא היה היחיד שהתפתח באותם הימים... באותו בסיס ממש הכיר גבי את אילנית, שלימים הפכה להיות אשתו ואם שלושת ילדיו.

ב-20/11/1991 נישאו השניים במזל טוב והתגוררו בבאר שבע.

ב-1993, חודש מאי, הפכו גבי ואילנית לראשונה להורים גאים לשיר. שלוש שנים לאחר מכן התברכו בשנית כאשר נולד קובי, באפריל 1996.

את פניו של הבן השלישי, אותם, קיבלו ההורים המאושרים בספטמבר 1998, אך הפעם, הרחק מבאר שבע הדרומית. לאחר החלטה לא פשוטה החליטה משפחת עטר לעקור מהדרום ולעבור לצפון, לעפולה הרחוקה, שם יכלו להיות קרובים למשפחתה של אילנית.

עוד לפני המעבר הספיק גבי לשרת, מ-1991 ועד 1996 בחוליית ביקורת בפיקוד הדרום.

כך עזב גבי את פיקוד הדרום והעניק הזדמנות גם לפיקוד הצפון ליהנות מאישיותו הכובשת, חיוכו הרחב ואופיו המנהיגותי ומעורר ההערצה.

גבי נמנה עם דור המפקדים, שהעשייה ניצבת תמיד לנגד עיניהם. ככזה, עמד תמיד בראש, יזם פעילויות רבות תוך גילוי מסירות רבה, גם כשבא הדבר על חשבון זמנו הפרטי. נחישותו, דבקותו במטרה ונכונותו לבצע כל משימה על הצד הטוב ביותר היו למופת ולדוגמא לעמיתיו ולמפקדיו גם יחד. לצד המצוינות והמקצועיות שהפגין בלט גבי באנושיות, באכפתיות וביכולת קשב עצומה. תכונות אלו הפכו אותו לחלק בלתי נפרד מכל משימה, קטנה כגדולה.

מדצמבר 1996 ועד ינואר 2000 היה בגייס 446 בבסיס עמיעד שבצפון ולאחר מכן סופח לר"מ 2. בתפקידו האחרון שימש כמחסנאי פקיד טכני בגייס הצפוני, לאחר מסלול שירות מגוון בחיל הקשר.

באוקטובר 1999 התגלתה מחלת הסרטן.

גבי, שהתחנך על ברכי הדת, עבר שינוי. אמונתו התחזקה כפי שלא הייתה לפני כן. כמו שלאורך כל חייו בלט גבי באופיו המסודר, הקפדני והמאורגן, כחייל אך בעיקר כאדם, כך גם הפכה האמונה לחלק בלתי נפרד מהוויית חייו: מוקפדת, מכוונת וחזקה.

בכוח פנימי בלתי נלאה, באומץ לב וביכולת מדהימה, שמר גבי תמיד על החיוך. את מצבו הקשה קיבל באהבה והבנה, והיה מעודד את סובביו, משפחה וחברים, בכל עת. בימיו הקשים, כשהכל סביבו היו שפופי גו ועצובים, היה זה גבי שנשא חיוך והצליח להפיח רוח של תקווה בכל השאר. על אף הקשיים הפיזיים לא ויתר גבי על טיפול מסור במשפחתו ובביתו והיה בעל ואב למופת: אוהב, דואג, מבין וקשוב עד היום האחרון.

מעולם לא הביע ייאוש ולא חיפש תשובה לשאלה "למה אני?". אמונתו החזקה סייעה לו לקבל את שאירע בהשלמה.

ממש כמו כשהיה ילד, ופישר בין צדדים, כך גם בימיו הקשים ידע גבי לפשר בין הכאב לשמחה, בין הייאוש לתקווה.

גבי הוכרע על ידי המחלה ב-ב' בתשרי תשס"ב, ה-19/09/2001 ונטמן בדרגת רס"ר בבית הקברות הצבאי בעפולה.

נפרדנו מגבי בלב דואב, אך זכרו ורגעי השיא שידע ימשיכו ללוות את כל מי שזכה להכירו ולאהוב אותו.

בניית אתרים: