סמל אליהו בכר ז"ל

קורות חיים

אליהו, בן ונטורה ומרקו, נולד ביום ט"ו באדר תרצ"ו (10.3.1936) באיסטנבול שבתורכיה. הוא החל ללמוד בבית-ספר יסודי בעיר הולדתו ובהיותו בן 14 סיים את לימודיו בבית-הספר של רשת "אליאנס". עוד בהיותו בתורכיה הצטיין באהבתו למדינת ישראל ונאמנותו לרעיון הציוני. הוא היה חבר בארגונים ציוניים ועשה ימים רבים בפעילות למען העלייה לארץ-ישראל. הוא נהג לעבור מבית לבית וממשפחה למשפחה, כדי לעשות נפשות למען העלייה. בהיותו נער בן 14 עלה ארצה לבדו כדי להגשים את הדברים שהטיף למענם וגם בארץ היה ידוע בקנאותו הרבה למדינת ישראל. הוא התחנך בקיבוץ עין-דור ואחרי כן בקיבוץ גלעד, במסגרת "עליית-הנוער". כעבור שלוש שנים נאלץ לשוב לתורכיה, אל משפחתו. אליהו, שכונה בפי הכל - אלי, היה צנוע ונעים הליכות. חבריו זוכרים אותו בזכות יושרו הרב ובשל היותו רודף צדק ומחפש תמיד את האמת. הוא השרה סביבו אווירה טובה, שהייתה מלווה בבדיחות הדעת. הוא ידע להתעלות, גם ברגעי משבר ומתח, לשמור על רוחו הטובה ולעודד את בני משפחתו ואת חבריו. בשנת 1956 עלה ארצה בשנית והפעם כדי להשתקע בה באורח סופי.

אלי גויס לצה"ל במחצית פברואר 1957, חדשים ספורים לאחר שהגיע ארצה בשנית. הוא הוצב לחיל השריון כתותחן בטנק, לפני שסיים את שירותו הצבאי עבר קורס נהיגה ושירת תקופה מסויימת כנהג משאית וכנהגו האישי של מי שהיה אחרי כן לאלוף - קלמן מגן ז"ל.

באוגוסט 1959 שוחרר אלי מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון, כאיש צוות-טנק. אלי עבד כנהג משאית בבית-החרושת "קריסטל". בשנת 1960 נשא אישה והקים את ביתו בחולון. הוא רכש בית ישן ובמו ידיו הוסיף ושיפץ אותו, עד שהפכו למשכן מפואר לו ולמשפחתו. הוא הקדיש את מירב זמנו לעבודה, הגיע להישגים רבים והצליח לבסס את מעמדה של משפחתו ולהעניק לה מכל טוב. בזמנו הפנוי עסק בתיקון ושיפוץ ביתו וכדי למצוא רגיעה מעבודתו היה עוסק בציור ובמלאכות יד עדינות.

מדי פעם נקרא לתקופות של שירות מילואים והשתתף בקרבות לכיבוש ירושלים ולכיבוש רמת-הגולן במלחמת ששת הימים. אלי לא אהב את המסגרת הצבאית, אך הוא ידע להשתלב בה ולמלא במסירות ובנאמנות את תפקידו. ברגעים קשים ידע להתעלות, שמר על קור רוחו ושימש מקור עידוד לחבריו ליחידה. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה, מול הצבא הסורי ברמת-הגולן.

ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נפגע מפקד הטנק שלו ואלי קיבל את הפיקוד. הוא עסק בחילוץ הנפגעים והמשיך בלחימה עד שנפגע ונהרג באזור חושניה.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחולון. השאיר אחריו אישה, חמישה בנים, הורים, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.