סגן אברהם קנוש ז"ל

קורות חיים

קנוש אבי (אברהם) - היה כאגדה - בחייו ובמותו

נולד ב-28.11.72 ביפו, גדל והתחנך בחולון.

למד בביה"ס היסודי שפרינצק

תיכון: ביה"ס מיטרני מגמת מחשבים

שרות צבאי: שבתה, שזפון ומורן - קצין שליש

אקדמי: המכון הטכנולוגי בחולון - מערכות ממוחשבות

עיסוק: תכניתן מחשבים, מחלקת תשתיות חב' פלאפון

נפל בעת מילוי תפקידו בשרות מילואים ב-29.06.00 והוא כמעט בן 28.

"פעם החמה זרחה גם לי..."

לאשר בעלי ז"ל, אבי ילדיי

עלעלתי בספר לזיכרך, והדמיון הרב בינך לבין בננו, הדהים אותי. הניצן הקטן, בן ה-10 חודשים שהשארת לי, גדל בצלמך והפך לגבר שחור תלתלים, ונבון הוא הבן... בתך, אשרת (שתבדל לחיים ארוכים) - נולדה 3 חודשים לאחר מותך. הבטחתי, באותו ספר, כי אעניק לילדינו, הדשן הנאות, למען יפרחו וישאו בגאווה את שמך - ונראה כי הצלחתי.

אבי שלנו,

אדם נדיר, חכם, נשמה טובה המתנדב לעזור לכל נזקק.

בקיא ושולט בכל תחום של כל בעיה.

טבעי לכל הסובבים אותו, שבכל בעיה, הכתובת היא אבי, והכל פתור. וכשמודים לו, מחייך במבוכה, את החיוך המקסים שלו, חיוך קטן כזה, צנוע וממגנט, המצליח לשבות לב כל רואהו. מתבדח ומבדח אותנו עד דמעות, חוש הומור מדהים, עם הרבה עומק.

אנו גאים בו, ויד עם זאת חרדים - כי הכל אצלו כה מושלם.

מעולם לא מתלונן, הילד הזה.

תכניתן בחב' פלאפון תשתיות, העבודה תובעת ממנו שעות ארוכות ומטורפות לתוך לילה. פרפקציוניסט העושה חיל בעבודתו. לילה לילה ממתינה אני ערה במיטתי, לשמוע צעדיו, ולדלת הנפתחת. ורק עם שובו מהעבודה, נושמת אני לרווחה... ונרדמת.

"ועתה נותרנו בשלכת"

ועכשיו, כשבנך, בן גילך, בלכתך, הגיע אליך עיניך הרואות, ומאשרות את דברי שלא הגזמתי כהוא זה. ובטח, שם למעלה, תרווה הרבה נחת ממנו והוא הגיע לאבא שכל כך חסר לו בחייו.

ואנחנו כאן למטה נותרנו לבד

ותחושת ריקנות תהומית, ובדידות כבדה כאבן והחיים הם סיוט ארוך ומתמשך, ולא נשמע עוד קול צעדיו אשר ישים קץ לסיוט ורווחה אין... אין...

אבי הותיר במותו דואבים ומתייסרים: אמא - שרה, אחות - אשרת, סבתא רחל הושמנד, ומשפחה גדולה וכואבת.